וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו (יח, ב)
מדוע כפל הלשון, גם 'וַיִּשָּׂא עֵינָיו' וגם 'וַיַּרְא'?
רד"ק: 'וַיִּשָּׂא עֵינָיו' – תחילת מה שראה במראה לאחר שנרדם, 'וַיַּרְא' – שראה את שלושת האנשים.
וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ (יח, ג)
למי פנה אברהם בדברים אלו?
מדרש רבה (מח, י): "תני רבי חייא, לגדול שבהן אמר, זה מיכאל".
רמב"ן: פנה לכולם בקריאה 'אדונים'. לאחר מכן פנה באופן אישי לכל אחד מהם.
ספורנו: אברהם פנה אמנם לכולם, אך דיבר עם הגדול שבהם, מתוך רצון לשכנע אותו ובהתאם להחלטתו ינהגו השאר.
וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח… (יח, ז)
מדוע טרח בעצמו באירוח, והסתייע רק מעט באנשי ביתו?
רמב"ן: ללמדנו עד כמה חביב היה עליו אירוח המלאכים, שקיימה בעצמו ובזריזות רבה, על אף שהיה חלוש, ביום השלישי למילתו.
אברבנאל: אנשיו החלימו מברית המילה, הם היו ביום השלישי למילתם.
וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה (יח, יז)
מדוע ראה הקב"ה צורך לגלות לאברהם?
אברבנאל: כדי שיספיק להתפלל עליהם, טרם השמדתם.
אור החיים: לאחר שסיכן עצמו אברהם ונלחם במלכים להציל את לוט בן אחיו עם אנשי סדום, ראה הקב"ה לנכון לגלות לו שעומד להפוך את סדום, שבה התגורר אחיינו.
וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב (כ, א)
מדוע אברהם נסע משם?
מדרש רבה (נב, א): "לפי שחרב מקומה של סדום, פסקו העוברים והשבים, ואמר: מה אני מפסיק צדקה מביתי? הלך ונטה לו אהל בגרר".
מלבי"ם: אברהם ידע שרצון הקב"ה שלא ישב במקום אחד, אלא שיסתובב בארץ ויפרסם את שמו ואת האמונה בו.
הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ… וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה (כ, ז)
מדוע הוסיף הקב"ה שאברהם יתפלל בעדו?
רשב"ם: משום שהיה אבימלך צריך רחמים, הואיל ו'עָצֹר עָצַר יְהֹוָה בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ'.
מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה (כ, ט)
מדוע אבימלך פנה אל אברהם בדברים תקיפים?
רש"ר הירש: צערו של אבימלך העביר אותו על דעתו, ובמקום להצטדק ולבקש מחילה, העדיף להאשים את אברהם.
וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל… מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל (כא, ח)
בן כמה היה יצחק?
מדרש אגדה: "שנגמל משרה אמו, שהיה בן כ"ד חדש. ויש אומרים: שנגמל מיצר רע ליצר טוב, ובן י"ג שנה היה".
פסיקתא זוטרתא: "ביום ה"ג – מל ('הג' =בגימטריה 8), לשמנה מל. כי שתי משתאות היו, אחד במילה ואחד בגמילה".
רד"ק: אברהם מאד שמח ביצחק ועשה משתה. יתכן שהיה זה כשיצחק הגיע לגיל 3 שנים, שהרי כשמסיים הילד לינוק ומתחיל לדבר ראוי לחנכו באותיות.
וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם (כא, טו)
מהיכן השליכה אותו?
בכור שור: במהלך הדרך, התעלף ישמעאל בצמא ונדרשה הגר לשאת אותו. בפסוק זה כתוב שהשליכה אותו מידיה.
וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ (כא, כז)
מדוע אברהם נתן לו צאן ובקר?
אלשיך: אברהם התבייש לומר למלך שישבע גם הוא, ובחר לתת לו תשורה, צאן ובקר, שיערב לו, ובשמחתו יסכים גם להישבע.
רש"ר הירש: אבימלך נתן לאברהם הבטחה, וכנגדה נתן לו אברהם מתנות, שכן נהנה כל העת מחסדו וטובו של אבימלך.
וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה (כב, ב)
מדוע נקרא המקום בשם 'אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה'?
מדרש תנחומא: "לפיכך נקרא הר המוריה, שמיראתו של הקב"ה יתברך נעשה הר".
מדרש אגדה: "משם יצא הוראה…, דבר אחר שמשם דיבור יוצא לעולם".
מדרש שכל טוב: שקטורת המור שם קריבה לפניך.
וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה (כב, ג)
מדוע אברהם לקח עימו 'עֲצֵי עֹלָה'?
רמב"ן: אברהם רצה להזדרז בקיום המצוה, ללא שהיות ועיכובים. הוא חשש שמא לא ימצא במקום ההוא עצים שאינם מתולעים, שראויים לקרבן, ולכן טרח ונשא את העצים הנקיים מביתו.
אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם (כב, יד)
מה משמעותה של המילה 'הַיּוֹם'?
רש"י: השראת השכינה לא היתה חד פעמית, אלא לכל הדורות הבאים. מובנה של המילה 'הַיּוֹם', כל הימים העתידים.
רד"ק: לעתיד לבוא, כשייבנה בית המקדש בהר, ובו יהיה המזבח, יסופר ש'הַיּוֹם' העלה אברהם את בנו יצחק לעולה.