גליון תורתך שאלתי לפרשת שלח תשפ"ו

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן (יג, ב)

כאן כתוב 'ויתורו', בהמשך הפרשה כתוב 'ויחפרו', 'וירגלו'. מה ביאור 3 הלשונות?

כלי יקר: בנ"י אמרו: 'נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ' (דברים א, כב). הקב"ה אמר: 'ויתורו את ארץ כנען', על המרגלים כתוב (דברים א, כד) 'וירגלו אותה'.

היו 3 דעות: הקב"ה אמר 'ויתורו', במובן 'יתרון', משום שרצה להראות את יתרונה של ארץ ישראל, שהיא טובה מכל הארצות.

לבנ"י היתה כוונה אחרת, הם ביקשו תואנה לשוב למצרים, ולכן אמרו 'ויחפרו', מלשון 'חרפה', רצו לראות את 'ערות הארץ', כדי שתהיה להם סיבה לתלונן.

המרגלים השחיתו הרבה יותר, והוציאו מליבם שקרים ולכן כתוב 'וירגלו אותה'.

 

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ (יג, טז)

מתי קרא משה להושע יהושע?

הדר זקנים: משה לא שינה את שמו של יהושע כעת, במעמד שליחת המרגלים. שינוי השם התרחש הרבה לפני כן, כבר בראשית הדרך, כשיהושע הפך לראשונה למשרתו האישי של משה. כשיהושע מצא חן בעיני משה, החליט משה להעניק לו שם מכובד יותר ושינה את שמו מהושע ליהושע (תוספת האות י' המסמלת את שם השם).

התורה הציגה אותו ברשימת המרגלים בשמו המקורי מלידה – הושע, כדי שנדע במי מדובר (שלא נתבלבל ונחשוב שמדובר באדם אחר).

 

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ (יג, טז)

מדוע נקרא יהושע 'בִּן נוּן' בחיריק (בִּן), בשונה מניקוד המילה 'בֶּן' בסגול? (כדוגמת 'בן עוזיאל', 'בן ישי').

חתם סופר: כששונה שמה של 'שרי' ל'שרה' נטלה התורה את האות י' (ערך מספרי 10) משמה וחילקה ל-2 אותיות ה' (ערך 5), אחת לשרה (שָׂרָה) ואחת לאברהם (אַבְרָהָם). האות י' ש"הוצאה" משרי עמדה לפני כיסא הכבוד וקבלה על כך, עד שבא משה והוסיף אותה לשמו של הושע בן נון, וקרא לו 'יְהוֹשֻׁעַ'. בשמה של שָׂרַי האות י' היתה עיצור סופי ללא תנועה (בלי נקודה שתחתיה). משנכנסה בראש השם 'יְהוֹשֻׁעַ' היא זקוקה לניקוד משלה, ניקוד השְׁוָא ( ְ) המורכב משתי נקודות אנכיות.

סימני הניקוד (שהם חלק מהתורה שבע"פ) ניתנו במספר קבוע ומדויק מסיני, ואין להוסיף עליהם אפילו נקודה אחת.

מאיפה לוקחים שתי נקודות עבור השווא של יהושע? כדי ליצור את השווא (שתי נקודות) תחת האות י' של יהושע, "השאילו" שתי נקודות מניקוד הסֶגוֹל ( ֶ) המורכב מ-3 נקודות של המילה 'בֶּן' (שהיתה אמורה להיכתב 'בֶּן נון').

לאחר שנלקחו שתי נקודות מהסגול (3 נקודות), נותרה תחת הבי"ת רק נקודה אחת, שהיא ניקוד החִירִיק ( ִ ). בשל כך, הניקוד השתנה ל-'בִּן', אך המשמעות המקורית שלו נותרה כפשוטה: 'בֶּן' (בנו של נון).

 

וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא (יד, א)

מדוע כתבה התורה את המילה 'אֶת'? ניתן היה לכתוב ללא המילה 'אֶת', כמו אצל עשיו, שכתוב 'וישא קולו ויבך'?

רבי חיים קניבסקי: חז"ל דרשו על הפסוק "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה" (בראשית פרק לב, לג), שהמילה 'את' היא ראשי תיבות תשעה אב.

מכאן שהאוכל בט' באב כאילו אוכל גיד הנשה. וכן כאן, חז"ל אמרו שאותו לילה שבאו המרגלים היה ליל תשעה באב. ועל כך אמר הקב"ה: אתם בכיתם בכיה של חינם, אני אקבע לכם בכיה לדורות, ומתי? בא"ת – (תשעה אב), דהיינו בתשעה באב.

 

וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין (טו, ה)

מדוע נסמכה פרשת נסכים ונכתבה לאחר פרשת המרגלים?

רבי חיים קניבסקי: חז"ל אמרו: מהיכן היו מנסכים יין כל 40 שנה שהיו במדבר? מהאשכול שהביאו המרגלים (שיר השירים רבא ד, יג). פרשת נסכים נכתבה לאחר פרשת המרגלים, משום שהנסכים שהיו במדבר מקורם באשכול הענבים שהביאו המרגלים (טעמא דקרא).

 

וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת… וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת (טו, לח-לט)

מדוע בתחילה כתבה התורה בלשון נסתר 'וְעָשׂוּ לָהֶם', ולאחר מכן בלשון נוכח 'וְהָיָה לָכֶם'?

רבי ישראל די קוראל: חז"ל אמרו שכל הזהיר בציצית זוכה להקביל פני שכינה. לפי זה, בתחילה לא היו בני ישראל ראויים שתדבר עמהם שכינה, ולכן דיבר עמם בלשון נסתר, כפי שכתוב: 'וְעָשׂוּ לָהֶם'. אולם לאחר שעשו ציצית וזכו לקבל פני שכינה, דיבר עמהם בלשון נוכח, ולכן כתוב: 'וְהָיָה לָכֶם'.

 

וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (טו, לט)

מדוע נבחרה הציצית למצוה שתזכיר את כל מצוות ה'?

ריב"א: משל לאדם ששולח לחברו חפץ ומבקש מהשליח שיקשור בבגדו קשר לסימן, שלא ישכח למסור את החפץ. כך הורה הקב"ה לעשות ציצית, לסימן זכירת המצוות.