גליון תורתך שאלתי לפרשת קרח תשפ"ו

וַיִּקַּח קֹרַח… בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם… וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן (טז, א)

ניתן להבין מדוע קורח הלוי ערער על משה, אך מדוע הצטרפו אליו בני ראובן?

רבי חיים פלטיאל מסביר שבני ראובן הצטרפו למחלוקת קורח נגד משה ואהרן מתוך תחושה שזכויותיהם נגזלו:

1. זכות הבכורה, ראובן היה בנו הבכור של יעקב אבינו. משום כך, בני שבט ראובן טענו שהנהגת העם מגיעה להם ולא למשה, שהיה משבט לוי.
2. זכות הכהונה והעבודה, לפני חטא העגל, עבודת המקדש והקרבת הקרבנות לא היתה מסורה לשבט לוי ולאהרן הכהן, אלא לבכורות של כל משפחה. בני ראובן טענו שהואיל והם הבכורים של עם ישראל, עבודת הקודש (הכהונה) צריכה להישאר אצלם, ולא לעבור לאהרן ומשפחתו.

וַיָּקֻמוּ… וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָים… (טז, ב)

מה היה סדר מעמדם?

רש"ר הירש מבאר שהמורדים מנויים כיתות כיתות לפי דרגת השתתפותם במרד. ראשון קרח, שהיה היוזם והמסית למרד. אליו הצטרפו דתן, אבירם ואון כעסקנים המלבים את ההתקוממות. שלושתם קמו לפני משה, כפי שכתוב "ויקמו". במקביל השיגו 250 איש מקרב העם, שתמכו בהם כהמון מתמרד.

וַיִּקָּהֲלוּ… וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה'… (טז, ג)

מה ביאור טענתם 'כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים'?

חזקוני: טענתם היתה שהבכורים התקדשו, כפי שכתוב 'קדש לי כל בכור', ועליהם מוטלת העבודה.

ספורנו: טענו שכולם קדושים, מכף רגל ועד ראש, כפי שכתוב "והייתם קדושים לאלהיכם".

 

וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים… (טז, ג)

פירש רש"י, ששמע מפי משה שכולם אובדים ואחד נמלט ואשר יבחר ה' הוא הקדוש, טעה ותלה בעצמו, ולא ראה יפה לפי שבניו עשו תשובה.

רבי יעקב ישראל קניבסקי, הסטייפלר ביאר ב'ברכת פרץ' שרואים את השקר של בעלי המחלוקת. שהרי לאורך כל המחלוקת טען קורח שהוא דואג לכלל ישראל, ולאלמנה, ולנשיא, וכלל לא דואג לעצמו. קרח ידע שאחד ישאר, והיה בטוח שהאחד שישאר יהיה הוא עצמו. לאחר ששמע קורח שרק אחד יחיה, לא היה אכפת לו שכולם ימותו, ובלבד שהוא יחיה.

 

 

בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו (טז, ה)

מדוע הציע להמתין עד הבוקר?

כותנות אור: באמירתו 'אל תפן אל מנחתם' ביקש משה שגם חלקם בתמידי ציבור לא יתקבל לרצון והאש לא תאכלנו. קרבן תמיד של שחר כבר נקרב באותו היום, ונשאר רק תמיד של בין הערביים, שזמנו כל הלילה.

משה אמר שרק בבוקר, כשנראה שלא התקבל הקרבן ולא נשרף, רק אז נדע שהקב׳׳ה לא רוצה אותם. לפני כן לא ניתן היה לדעת האם הקב׳׳ה רוצה אותם, משום שעדיין לא עבר הזמן שאמור הקרבן לעלות לרצון. ולכן חיכה עד הבוקר.

 

 

וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע יְהֹוָה אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו (טז, ה)

מדוע הוצרכו לנס, והרי ידעו כולם שמשה רבינו הוא הצודק, (שהרי ראו כולם שהמן ירד בריחוק מביתם)? ביאר רבי חיים קניבסקי ב'טעמא דקרא'

שהמן לא יכל להוות סימן, משום שיכלו לטעון שהמן ירד בריחוק משום שלא "נלחמו" מספיק "לשם שמים" במשה רבינו, ולכן הוצרכו לנס אחר.

 

וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו (טז, יא)

רבי מאיר אריק: חז"ל אומרים (עירובין דף סה): שאדם ניכר בשלושה דברים: בכוסו, בכיסו ובכעסו. זה מרומז בפסוק זה.

את אהרן לא ניתן לבחון בכוסו משום שלכהן אסור לשתות יין. בכיסו גם לא ניתן, שהרי חז"ל אמרו (יומא יח.) "גדלהו משל אחיו", שעל הכהן הגדול להיות עשיר.

איך ניתן לבדוק אותו? בכעסו, ועל כך כתוב: 'ואהרן מה הוא', איך יודעים מה אהרן? 'כי תלינו עליו', כשתכעיסו אותו תגלו מה הוא.

 

 

 

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי (טז, א)

פירש רש"י: ולא הזכיר בן יעקב, שביקש רחמים על עצמו, שלא יזכר שמו על מחלוקתם.

מדוע יעקב ביקש זאת?

ביאר הרב שך שכל מידה, בין טובה ובין רעה, באה מהאבות. יעקב ביקש שלא יזכירו את שמו, כדי להבהיר שהמידות של קרח לא באו ממנו.

 

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי (טז, א)

רש"י: "קרח שפיקח היה מה ראה לשטות זו?…". ביאר זאת רבי מנחם מנדל מקוצק: קרח שפיקח היה – מה ראה לשטות זו – להיות פיקח?

מַטֶּה לְבֵית אָב… שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת (יז, יז)

מדוע מטה השבטים מכונים 'מטות'?

רש"ר הירש: משום שהם מסתעפים כמטות וכענפים מהגזע האחד המשותף לכולם. מסיבה זו 12 מטות שנלקחו מהנשיאים מבטאים היטב את שבטי ישראל.

במקביל, במסגרת הכלל הלאומי המשותף כל שבט מנחיל לבניו את הסגולה המיוחדת לו, ומבחינה זו כל שבט מהווה בית אב לעצמו בתוך בית ישראל האחד והמשותף.