גליון תורתך שאלתי לפרשת קרח תשפ"ד

להורדת קובץ תורתך שאלתי, בקישור

https://did.li/rM9Nf

וַיִּקַּח קֹרַח… בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם… וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן (טז, א)

ניתן להבין מדוע קרח, שהיה לוי, ערער על משה. מדוע בני ראובן חלקו עליו?

ר' חיים פלטיאל: "ערערו על הבכורה ואמרו: אנו יש לנו בכורה מן הדין ויש לנו להיות גם הכהונה דעבודה בבכורות".

 

וַיָּקֻמוּ… חֲמִשִּׁים וּמָאתָים נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם (טז, ב)

מי היו האנשים שקמו כנגד משה?

רא"ש: למרות שלא פרסם הקב"ה את שמותיהם, נתן סימנים שמאפשרים לזהותם. אמנם שמותיהם לא נכתבו במפורש, אולם סימנים רבים ניתנו, במילים – "נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם".

 

וַיָּקֻמוּ… וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָים… (טז, ב)

מה היה סדר מעמדם?

רש"ר הירש: המורדים מנויים כיתות כיתות לפי דרגת השתתפותם במרד. ראשון קרח, שהיה היוזם והמסית למרד. אליו הצטרפו דתן, אבירם ואון כעסקנים המלבים את ההתקוממות. ארבעתם קמו לפני משה, כפי שכתוב "ויקמו". במקביל השיגו 250 איש מקרב העם, שתמכו בהם כהמון מתמרד.

 

וַיִּקָּהֲלוּ… וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה'… (טז, ג)

מה ביאור טענתם 'כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים'?

חזקוני: טענתם היתה שהבכורים התקדשו, כפי שכתוב 'קדש לי כל בכור', ועליהם מוטלת העבודה.

ספורנו: טענו שכולם קדושים, מכף רגל ועד ראש, כפי שכתוב "והייתם קדושים לאלהיכם".

 

וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו (טז, ד)

מדוע משה נפל על פניו, כששמע זאת?

חזקוני: משה התבייש וכבש פניו בקרקע לתפילה.

רבינו בחיי: משה ראה את עלבון אחיו וחס על כבודו ולכן נפל על פניו.

 

לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל ה' וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו (טז, יא)

מה היתה תשובת קרח לטיעוני משה?

הדר זקנים: לא כתוב מה השיב קרח. ברשעותו היה פיקח וסבר שאם ישיב לטענות משה רבינו, הוא ינצח אותו בדברים בעל כרחו וקרח יתרצה לפניו בעל כרחו, ולכן לא הגיב לו.

 

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם… וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה (טז, יב)

מדוע נכתב שאמרו 'לֹא נַעֲלֶה'? מה מלמדת התורה במילים אלו?

רשב"ם: סירובם היה – לא נעלה אליך למשפט. מקובל לומר שמי שהולך לשופט, הוא "עולה" אליו, כדוגמת 'ויעלו אליה בני ישראל למשפט', וכן 'ובעז עלה השער'.

העמק דבר: "שהמשכן היה עומד במקום גבוה כמו בית המקדש, ומשה ובית דינו היו בהר".

משך חכמה: "כי צפו שגם משה ימות במדבר, לכן 'לא נעלה' – גם אנחנו גם אתה".

 

אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְיָרֵם אֶת הַמַּחְתֹּת… (יז, ב)

מדוע ציוה את אלעזר על כך? מדוע לא אהרון עשה זאת?

חזקוני: לא רצה לטמא את אהרן, הואיל והיה מהמקריבים.

אור החיים: א. משום שאהרן היה כהן גדול. ב. משום שמקריבי המחתות מתו על ידי אהרן, הקב"ה לא רצה שהרמת המחתות תיעשה על ידו.

 

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד (יז, ח)

מדוע כתבה התורה את המילים 'אֶל פְּנֵי'?

העמק דבר: "אהרן לא נכנס בפנים, שהרי אסור לבא בכל עת להיכל. משום הכי כתיב 'אל פני', אבל משה נכנס אחר כך לפנים ובא אליו הדבור".

 

וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה (יז, יג)

מדוע אהרון נעמד בין המתים לבין החיים?

אלשיך: רצה לעורר אותם לחרטה, שיתבוננו בין המתים ובין החיים, שהחי יתן אל לבו דברים של מיתה.

מלבי"ם: "אחר שהנגף התחיל בצד האחר, עבר אהרן תחילה את הצד שבו החיים עד שהגיע אל המתים, ששם פגע את המשחית ועצר בעדו ועמד בין המתים ובין החיים".

 

מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת (יז, יז)

מטה שבט לוי ושבט יוסף נכללו בין 12 המטות?

רמב"ן: מטה אהרן נכלל ב-12 המטות, שהרי לא כתוב: 'ותקח מטה לבית לוי ותכתוב עליו שם אהרן'. שבט יוסף נחשב לשבט אחד בלבד, משום שבמנין 12 שבטי ישראל כשמונים את לוי, אזי שבט יוסף נחשב לשבט אחד בלבד.

 

מַטֶּה לְבֵית אָב… שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת (יז, יז)

מדוע מטה השבטים מכונים 'מטות'?

רש"ר הירש: משום שהם מסתעפים כמטות וכענפים מהגזע האחד המשותף לכולם. מסיבה זו 12 מטות שנלקחו מהנשיאים מבטאים היטב את שבטי ישראל.

במקביל, במסגרת הכלל הלאומי המשותף כל שבט מנחיל לבניו את הסגולה המיוחדת לו, ומבחינה זו כל שבט מהווה בית אב לעצמו בתוך בית ישראל האחד והמשותף.

 

מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵהֶם… שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל מַטֵּהוּ  (יז, יז)

איזה שם נכתב, שם ראש השבט או הנשיא?

רמב"ן: לא שם ראש השבט (ראובן, שמעון, לוי ויהודה וכיו"ב), אלא שם הנשיא. בשבט לוי נכתב שמו של אהרן, שהיה נשיא שבט לוי.

 

לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… נְתֻנִים לַה' לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד (יח, ו)

מדוע התורה שבה וציוותה זאת שנית?

העמק דבר: "אחר שהזהיר הכתוב את הכהנים לקרב את הלויים, היה עולה על הדעת שהלויים אינם מחויבים בכך, ורק אם ירצו יקרבו אותם, חזר ופירש הכתוב שכמו כן לקחתי אותם וחייבתים לעזור לכם".

 

וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ (יח, לב)

מה ביאור אזהרת התורה?

רש"י: "הא אם לא תרימו – תשאו חטא. ולא תמותו – הא אם תחללו – תמותו".

רשב"ם: "לא תחללו – לאוכלם בטומאה".