גליון תורתך שאלתי לפרשת קדושים תשפ"ד
להורדת גליון תורתך שאלתי לפרשת קדושים בקובץ
דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ… (יט, ב)
מדוע פרשה זו נאמרה לכלל ישראל?
רש"י: משום שגופי תורה רבים תלויים בה. אמירת פרשה זו במעמד כלל ישראל מנעה אפשרות שמי מהם יאמר: איני יכול לקיים מצוה זו, משום שיש לי שאלה עליה ולא יכלתי לשאול את משה רבינו.
אבן עזרא: "להכניס את הגרים, בעבור שהם נזהרים על העריות כישראלים".
חזקוני: פרשה זו נאמרה בכינוס, כמו עשרת הדברות, משום שכל הדברות כלולות בה.
אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ (יט, ג)
מדוע הסמיכה התורה מורא הורים לשמירת שבת?
רש"י: "סמך שמירת שבת למורא אב, לומר: אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך: חלל את השבת, אל תשמע לו, וכן בשאר כל המצוות".
רשב"ם: "כשם שבעשרת הדיברות נאמר כיבוד אב ואם אצל שמירת שבת, שהושוה כיבודם לכבוד המקום, אף כאן סמכן הכתוב לפי פשוטו".
חזקוני: ללמדנו שהאב מצווה שבנו הקטן ישמור שבת.
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל… (יט, טו)
מה ביאור ציווי התורה 'לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט'?
רש"י: "מלמד שהדיין המקלקל את הדין קרוי עול, שנאוי ומשוקץ, חרם ותועבה".
רבי חיים פלטיאל: אזהרה לשלושת הדיינים, ולכן נאמר בלשון רבים.
משיבת נפש: אזהרה לציבור, שלא ימנו דיין שאינו בקי בתורה. אם ימנוהו יעשו עוול בטעות והעונש יוטל על הציבור, ולכן מכל הפסוקים שבפרק זה, נכתב פסוק זה בלשון רבים.
לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ (יט, יז)
מדוע נסמכה אזהרת 'הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ' לאחר הוראת 'לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ'?
רשב"ם: "אם גמלך רעה לא תתראה לפניו כאוהב [בפיו שלום את רעהו ידבר] ובקרבו ישים ארבו, לא טוב [הדבר אשר אתה עושה], אל תשנאהו בלבך, אלא הוכיח תוכיחהו על מה שעשה ומתוך כך יהיה שלום".
רמב"ן: 'הוכח תוכיח' היא מצוה אחרת, ללא קשר לציווי בחלק הראשון של הפסוק.
רבי חיים פלטיאל: "אף על פי שאמרתי לך: 'כי תראה חמור שונאך', ומוקמינן לה בשונא ישראל שעשה עבירה, אפילו הכי 'לא תשנא את אחיך בלבבך', אלא 'הוכיח תוכיח את עמיתך', עד ק' פעמים".
הדר זקנים: "שאם שמעת שאומרים עליו שום דופי אל תשנאהו בלבבך, אלא 'הוכח…' כלומר תחקור הדבר ותפשפש אם זה אמת שאומרים עליו. ואם לא תחקור היטב האמת אם תשנאהו 'תשא עליו חטא'".
לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (יט, יח)
איך התורה מצווה שאדם יאהב כל אחד כמו שאוהב את עצמו? האם יכול אדם לאהוב כל אחד באותה מידה, כפי שאוהב את עצמו?
רמב"ן: "ואם יהיה אוהבו בכל יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר ובנכסים וכבוד ובדעת ובחכמה ולא שישוה אליו, אבל יהיה חפץ בלבו לעולם שיהיה הוא יותר ממנו בכל טובה".
כדי לאהוב את הזולת אין צריך אדם לוותר או להקריב מעצמו עבורו. רמב"ן מחדש שנדרש רק דבר אחד – 'פירגון', בלשון חז"ל: עין טובה. ולכן הוסיפה התורה את המילה 'כמוך'.
וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים… וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי (כ, כו)
מה הדגיש הקב"ה במילים "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים…"?
רש"י: "אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי, ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר וחביריו".
בכור שור: "אם לא תבדילו מן הטומאה, הרי אתם כהם מובדלים ממני. ואם תבדילו מן הטומאה, הרי אתם מובדלים מן העמים ומדובקים אלי".
רבינו בחיי: "חכמת התורה חייבה לנו להיותנו מובדלין במאכלנו ובמשתנו ובמלבושינו, ומתוך שאנו מסוגלין במצות התורה הם מקנאים בנו, ומתוך קנאתם ישנאו אותנו".
רש"ר הירש: "לא הבדלתי אתכם מן העמים אלא למען תהיו לי, ותשליטו את רצוני על כל משטר חייכם. אם תחדלו מלהיות לי, תתבוללו בעמים ותאבדו בהם".
בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ – כיצד?
לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל… בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ (יט, טו)
רש"י: כמשמעו. דבר אחר, הווי דן את חברך לכף זכות.
הגאון רבי זלמן מוואלוז'ין היה שקוע בתורה וסיפורים רבים ישנם על כך שלא ראה ולא שמע מאומה בעת שלמד. על אף שהיה רבי זלמן שקוע בתורה, עם כל זאת נתן ליבו בכל מה שקשור לבין אדם לחברו באופן נפלא.
באחת הפעמים כשיצא מהמקווה בווילנא, גילה שחולצתו נלקחה על ידי מאן דהו. רבי זלמן היה פיקח ושיער לעצמו שעני שלא השיגה ידו לקנות בגד, חמד את חולצתו. הוא התעטף בבגדו העליון וכך שב לביתו, ללא חולצה.
כשנכנס לבית שאלתו הרבנית: הולכים לטבול ושוכחים את הבגדים?
השיב לה רבי זלמן: עני אחד לקח בטעות את חולצתי במקום את חולצתו.
הרבנית ביקשה להבין ושאלה: אז מדוע לא נטלת את החולצה שלו, לפחות עד שיחזיר את שלך?
השיב לה ר' זלמן השיב בחיוך: את החולצה שלו הוא שכח להשאיר…
