גליון תורתך שאלתי לפרשת בשלח תשפ"ד

להורדת קובץ – גליון תורתך שאלתי לפרשת בשלח, בקישור 

https://did.li/wbRlC

 

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ (יג, יט)

מדוע משה התעסק עם עצמותיו, ולא בניו של יוסף?

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: "יכול אילו לא היה משה וישראל מתעסקין בו, לא היו בניו מתעסקין בו? תלמוד לומר 'וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה', אלא כיון שראו בניו שהיה משה וישראל מתעסקין בו, אמרו: הניחו לו, כבודו במרובין יתר ממועטין".

וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם (יד, ד)

מדוע היה צורך להכביד את לבו?

מדרש אגדה: "שלא היה בלב פרעה לרדוף אחר בני ישראל, אבל הקב"ה נתן בלבם לרדוף אחר בני ישראל".

רמב"ן: לאחר מכת בכורות פחד מהם פרעה, וביקש 'וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי'. מהפחד פרעה לא היה מעז לרדוף אחרי בני ישראל, ועל כן חיזק הקב"ה את ליבו, שירדוף אחריהם. ללא חיזוקו, לא היה פרעה רודף אחריהם.

וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ (יד, ו)

האם אסר בעצמו, ומדוע?

אבן עזרא: הורה לאנשיו, כפי שכתוב אצל שלמה 'וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת'.

שפתי כהן: פרעה אמר שהשררה והמלכות היתה עבור בני ישראל, ומשהלכו בטלה השררה, ועל כן 'וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ', הוא בעצמו.

אלשיך: פרעה אסר את רכבו בעצמו, ובכך השפיע על המצרים שיצטרפו אליו, שהרי מי רואה את המלך אוסר רכבו ואינו מצטרף.

וּפַרְעֹה הִקְרִיב… וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' (יד, י)

מדוע בני ישראל, שהיו מעל 600,0000 איש פחדו מ'שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר'?

בכור שור: משום שהיתה עליהם עדיין אימתם, על שהשתעבדו בהם שנים רבות.

חזקוני: משום שהיו יראים להילחם עם אדוניהם. משל לעבד שמפחד מאדוניו תמיד.

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי (יד, טו)

לא כתוב שמשה צעק והתפלל, מדוע אמר לו זאת הקב"ה?

רש"י: "למדנו שהיה משה עומד ומתפלל, אמר לו הקב"ה: לא עת עתה להאריך בתפלה שישראל נתונין בצרה. דבר אחר, 'מַה תִּצְעַק אֵלָי', עלי הדבר תלוי ולא עליך".

אבן עזרא: משה לא צעק אל הקב"ה, שהרי אמר לו 'וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה'. לאור צעקות בני ישראל אל ה', אמר הקב"ה למשה, ששקול כנגד כל ישראל 'מַה תִּצְעַק אֵלָי'.

חזקוני: משה היה בטוח שיהיו נושעים, שהרי אמר לו הקב"ה 'וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה…'. הקב"ה שאל על צעקות בני ישראל. הקב"ה במקומות רבים מדבר עם משה במקום בני ישראל.

כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו (טו, יט)

מדוע נכתבה המילה 'סוּס' בלשון יחיד?

אלשיך: להדגיש שרק סוסו של פרעה ורכבו ופרשיו באו וטבעו בים, ולא פרעה עצמו, שניצל ונשאר בחיים.

אור החיים: ללמדנו שכולם טבעו כסוס אחד, כפי שכל האנשים טבעו כאיש אחד. לא נמלט מהם אפילו אחד, וכשם שטבע אדם אחד, כך טבעו כולם.

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן (טו, כ)

מדוע נכתב שהיא 'אֲחוֹת אַהֲרֹן', ולא הוזכר גם משה?

פסיקתא זוטרתא: "וכי לא היתה אחות שניהם? אלא שהיתה נתנבאה על משה, עד שהיתה אחות אהרן".

מדרש שכל טוב: "ולא אחות משה? אתמהה, אלא לפי שנתן נפשו עליה נקראת אחותו על שמו, שנאמר 'בִּי אֲדֹנִי אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת…'".

בכור שור: דרכה של התורה להזכיר את אחיה הגדול של אשה, כשמציין את שמה, כדוגמת 'בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת'.

רמב"ן: משום שבשירת הים הוזכרו רק משה ומרים ולא הוזכר אהרן, רצתה התורה לכבדו וציינה את שמו בדרך כבוד, ש'מִרְיָם הַנְּבִיאָה' היא 'אֲחוֹת אַהֲרֹן', שהוא אחיה הגדול.

וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה (טו, כא)

מדוע כתוב 'לָהֶם', ולא 'להן'?

רבי חיים פלטיאל: מרים פנתה תחילה לגברים ואמרה: 'שִׁירוּ…' קודם ולאחר מכן גם אנו הנשים נשיר.

כלי יקר: על הים הגיעו הנשים למדרגת הגברים בהשגת הנבואה, ולכן נאמר להם בלשון 'לָהֶם', ולא 'להן', שכביכול מדברת לזכרים.

לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא (טז, ד)

מה היה הניסיון?

רש"י: אם ישמרו את המצוות התלויות בו, כגון שמירת שבת, שלא יצאו בשבת ללקוט, ושלא ילקטו לצורך יום המחר, ושלא יותירו ממנו.

רשב"ם: אמונה בהקב"ה, שבכל יום ויום עיניהם תלויות בו למזונותיהם, ומתוך כך יאמינו בו וילכו בתורותיו.

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא (טז, טו)

מה ביאור שאלתם 'מָן הוּא'?

פסיקתא זוטרתא: "כאדם האומר לחברו: מה הוא זה? בלשון מצרי אומרים 'מה הוא' – 'מן הוא'". ביאור המילה 'מָן' במובן של 'מה'.

רש"י: "הכנת מזון הוא, כמו 'וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ'". המילה 'מָן' במובן של 'מזון'.

רבינו חננאל: הם לא ידעו מה הוא, ולכן שאלו: 'מאין הוא זה'.

רבינו בחיי: ביאור המילה 'מָן', מלשון מנה, כדוגמת 'מָנָה אַחַת אַפָּיִם'. כשראו אותו הם לא שאלו, אלא לא ידעו את מהותו, 'לֹא יָדְעוּ מַה הוּא', ולכן לא קראו לו בשם מיוחד.

אור החיים: כשראו בני ישראל שהזמין להם הקב"ה שם מזון, התכוונו לשאול 'מה הוא', אך שאלו 'מָן הוּא'.

לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא (יז, ג)

מדוע הכלילו את בעלי החיים בתלונתם על הצמא שלהם?

פסיקתא זוטרתא: "השוו בהמתן לגופן, לפי שבהמתו של אדם הוא חייו, שאדם מהלך בדרך, אם אין בהמתו של אדם עמו מסתגף הרבה".

רמב"ן: הם רצו להרחיב את תלונתם, והוסיפו גם את בעלי החיים שצריכים הרבה מים.