גליון תורתך שאלתי לפרשיות מטו"מ תשפ"ד

להורדת גליון תורתך שאלתי בקובץ , בקישור https://did.li/D5SCN

נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ (לא, ב)

מדוע הורה לו הקב"ה לנקום בעצמו מהמדינים?

רמב"ן: "חלק לו הקב"ה כבוד זה שיראה וישמח צדיק כי חזה נקם, וזה טעם אחר תאסף אל עמך. ומשה חלק כבוד לפנחס שהתחיל במצוה ועליו לגומרה ועשאו משוח מלחמה זו, ואין ראוי שילך אלעזר, כי הוא הכהן הגדול".

הדר זקנים: "למה נסמכה פרשה זו לפרשת נדרים? שכיון ששמע משה 'לא יחל דברו', אמר משה בלבו: נשאל הקב"ה על נדרו וחשב בלבו ליכנס לארץ ישראל ומיד שנכנס לארץ סיחון ועוג שהיא מארץ ישראל ועל זה לא נשבע 'כי אם לא תעבור את הירדן', לכך אמר לו: 'נקום נקמת…'".

וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל… הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה (לא, יד) 

מדוע משה קצף על פקודי החיל, ולא על פנחס?

הנצי"ב מוולוז'ין: "ולא על פינחס, משום הכבוד. וכשם שלא נתקצף משה על אהרן במעשה שעיר החטאת, אלא על בניו, הכי נמי לא קצף כי אם על השרים שתחתיו".

וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה (לא, כא)

מדוע אלעזר הורה להם את ההלכות, ולא משה רבינו?

אבן עזרא: "חוקת תורת הפרה ניתנה לאלעזר, ומשה אמר להם תתחטאו דרך כלל, ואלעזר פירש להם".

חזקוני: משום שחוקת פרה אדומה נתנה לאלעזר, הוא פירש אותה לבני ישראל. אלעזר נענש על שהורה הלכה לפני משה רבו, שהרי כתוב 'ולפני אלעזר הכהן יעמוד…' ולא מצינו פעם נוספת עוד שיהושע היה זקוק לו.

מלבי"ם: משה נתן לו רשות להורות, כדי שישמעו להוראותיו גם בעתיד לאחר מיתת משה, ולכן כתוב 'אשר ציווה ה' את משה', כדי לאמר דבר בשם אומרו.

וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה (לב, ה)

מדוע פסוק זה, שהיה המשך שיחתם, פותח במילה 'ויאמרו'?

אור החיים: "הוצרך לומר תיבת 'ויאמרו', הגם שהם עודם מדברים ולא היה הפסק לדבריהם, להעירך כי עד עתה היו מסדרים ההצעה שבאמצעותם תתקבל השאלה כדרך שפירשתי למעלה ומכאן הוא מתחיל מאמר השאלה".

רש"ר הירש: "הפתיחה החדשה מורה שהיתה הפסקה בדבריהם, ומכאן שאף הם חששו שמא פנייתם לא תתקבל יפה. הם היו זקוקים להפסקה כדי לרכז את מחשבותיהם להמשך הצעת דבריהם".

וַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן… נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים… (לב, לא-לב)

מדוע לא הוזכרו בני חצי שבט מנשה?

אבן עזרא: "ולא הזכיר עד עתה חצי שבט מנשה, בעבור היותו חצי השבט".

נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי ה' אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן (לב, לב)

מדוע כתבה התורה 'נחנו', ולא כתבה 'אנחנו'?

רבינו בחיי: "היה לו לומר 'אנחנו', אבל מפני שהיו בני גד בעלי הכח והגבורה בכל המקומות לטרוף טרף האויבים, ושבחו עצמם בלשון 'חלוצים לפני ה", לכך המעיטו עצמם בלשון 'נחנו', דרך ענוה והשפלה, כלשון (שמות טז, ח) 'ונחנו מה'".

אלשיך: "ומודים אנחנו לעשות מאמרך, כי נחנו נעבור חלוצים. כלומר, לא כל הגברים לגמרי כי אם קצתנו, שהוא כל חלוץ ולא כלנו. כי על כן חיסרו האל"ף ולא אמרו 'אנחנו'".

הכתב והקבלה: "חסר האל"ף ולא אמרו 'אנחנו', כי לא כולם עברו, כי אם גבורי החיל, וכמאמר משה 'כל חלוץ'".

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם (לג, א)

מדוע נכתבו ופורטו המסעות?

רמב"ן: "והוסיף הרב במורה הנבוכים (ג, נ) תועלת בידיעתם, לומר הצורך להזכיר המסעים גדול מאד, כי הנסים והאותות הנעשות היו אמיתיות לכל רואיהם, אך בעתיד יהיו דברים בשמועה ויכזיבם השומע".

תולדות יצחק: "הטעם שכתבה התורה המסעות, לפי שלא נחשוב שהיו נעים ונדים ארבעים שנה ממסע למסע, ולא היתה להם מנוחה, שאין כאן אלא מ"ב מסעות, צא מהם י"ד שכלן היו בשנה הראשונה קודם גזירה, משנסעו מרעמסס עד שבאו לרתמה, שמשם נשתלחו מרגלים".

וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם (לה, יג)

מדוע כתוב תתנו?

העמק דבר: "לשון 'תתנו' אינו מדויק, ולמי נותנים אותם, והכי מיבעי אשר תפרישו או תקדישו או תבדילו. אלא כמו שהיו כל ערי הלוים נקראים נתינה ממש, שיצא מרשות השבטים ללוים, כך ערי המקלט אפילו אי לא היו ניתנים ללוויים כמו שהיה לבסוף, לא היה אותו השבט משתמש בהם כמו בכל עריהם, שהרי אסור לעשות בהם עניינים שמרגיל את גואל הדם לשם, היינו שימצא איש נכרי להגיד לשואליו כי הולך הוא לאיזה ענין לאותה עיר".

וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ (לה, לג)

מה ביאור 'ולא תחניפו', ומדוע נכתב בהקשר לרוצח?

רש"י: "ולא תחניפו – ולא תרשיעו. כתרגומו 'ולא תחייבון'", שפתי חכמים: מבאר את ההקשר שבין חנופה לדם.

רבינו בחיי: "העושה רע בסתר יקרא חנף".

כלי יקר: "וזה החנופה כי כל הנותן דבר אל הבלתי ראוי לו כדי שיחזור גם הוא ויתן לו דבר מה זהו נקרא חנופה, וכן הדבר שהארץ מחנפת לרשעים ליתן להם את יבולה וכל צורכיהם אשר מן הארץ מוצאם וכן מקום לדור ולהתקומם עליה אף על פי שהרשעים אינן ראוין לכל זה… וזה שאמר 'כי הדם יחניף את הארץ', כי הרשע נותן לה הדם לבלוע כדי שהארץ תתן לו לעומת זה מסלתה ומשמנה, על כן לא יכופר לארץ כי אם בדם שופכו וכפרה זו על מה שהחזיקה הרוצח אפילו רגע אחד כי חנופה תחשב לה הדבר ויאמרו ששניהם מחניפים זה לזה".