גליון תורתך שאלתי לחג השבועות תשפ"ד

 

 

מדוע קוראים את מגילת רות בחג השבועות?

• בחג שבועות נולד דוד המלך וביום זה נפטר. במגילת רות אנו למדים כיצד סיבב הקב"ה ובהשגחתו נישאה רות לבועז משבט יהודה. מנישואים אלה נולד עובד אבי ישי אבי דוד. דוד היה צאצא של רות.
• עם ישראל התגיירו בשבועות, כמו רות שהתגיירה.
• עם ישראל היה מחוייב ב – 7, כמו כל אומות העולם. במתן תורה במעמד הר סיני נוספו להם 606 מצוות, שהשלימו לתרי"ג מצוות. רות בגימטריה = 606.
• מגילת רות מדברת מענייני חסד, וללמדנו שהתורה צריכה להיות בשילוב עם מעשי חסד. (ודרך ארץ קדמה לתורה). שהרי תחילתה חסד וסופה חסד.

וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָ וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב… וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם… וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ (רות א, ו-ז)

מדוע הכפילות 'וַתָּשָׁב… וַתֵּצֵא… וַתֵּלַכְנָה?

מלבי"ם: כולן הסכימו לצאת מהמקום הזה, כי חשבו שמזל המקום גורם. ביציאה היו כולם שוים, אבל ההליכה היתה שונה. רק נעמי לבדה גמרה בדעתה לשוב משדי מואב, אל מקום שהיתה שם. וַתֵּצֵא, יצאה עם 2 כלותיה. בכך השוו בדעה אחת שצריך לצאת ממקום זה, שבו הורע מזלן.

בשיבה אל ארץ יהודה לא השוו. דעתן היתה להישאר ולגור בשדה מואב. 'וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ', הלכו איתה ללוותה עד קצה ארץ מואב, בדרכה לשוב אל ארץ יהודה.

 

וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לֹא אוּכַל לִגְאָל לִי פֶּן אַשְׁחִית אֶת נַחֲלָתִי גְּאַל לְךָ אַתָּה אֶת גְּאֻלָּתִי כִּי לֹא אוּכַל לִגְאֹל (רות ד, ו)

מדוע לא רצה הגואל לגאול?

ילקוט שמעוני תרו, ד: "אמר ר' שמואל בר נחמני: אילם היה בדברי תורה, שאמר – ראשונים לא מתו אלא בשביל שנטלו אותה, אני אלך ואטלה לי, שאני מערב פסול בבני? ולא היה יודע שכבר נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית".

 

וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים: לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת (רות ב, ה)

וכי דרכו של בועז לשאול על בנשים?

שבת קיג: דברי צניעות וחכמה ראה בה, 2 שיבלים ליקטה, 3 לא ליקטה. והיתה מלקטת עומדות – מעומד, שוכבות – מיושב.

מלבי"ם: ראה אותה מלקטת לבד וחשב שהיא אשה או בת של אחד הקוצרים שגירש את האחרים ועל כן שאל.

 

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי (יט, א)

מדוע ניתנה התורה במדבר, ולא בארץ ישראל?

חזקוני: מקום הפקר, שכל הרוצה לקבל יבוא ויקבל.

חזקוני: "אם נתנה תורה בארץ ישראל תהא קנאה בין השבטים. זה אומר: בחלקי נתנה וזה אומר: בחלקי נתנה".

 

וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר (יט, ב)

מדוע כפל הלשון 'וַיַּחֲנוּ… וַיִּחַן'?

אבן עזרא: המילה 'וַיַּחֲנוּ' מוסבת על ראשי המטות והזקנים, שמכבודם חנו נגד ההר. בנוסף כתבה התורה 'וַיִּחַן', ללמדנו שהיו מועטים.

אלשיך: המילה 'וַיַּחֲנוּ' בלשון רבים מורה על העדר אחדות קדושה, ללמדנו שבחנייתם שם, כשבאו למדבר סיני הם לא היו בשלמות הכנה, ועל כן לא קיבלו עדיין את התורה. המילה 'וַיִּחַן' שכתובה לאחר מכן בלשון יחיד מלמדת שאחר כך היו מאוחדים, ואז קיבלו את התורה.

 

וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי (יט, ד)

מה ביאור המשל?

רשב"ם: הקב"ה העביר את בני ישראל בתוך הים ביבשה כמו נשרים שפורחים ועוברים ימים.

אבן עזרא: דרכו של הנשר שמגביה לעוף באוויר מעל לכל העופות ואינו מפחד מהם, אלא כולם מפחדים ממנו. הוא מוליך את גוזליו לכל מקום, וכך עשה לנו הקב"ה.

 

וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה' (יט, ח)

מדוע הוצרך משה להשיב?

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: "ליתן שכר למשה על כל עלייה ועלייה ועל כל ירידה וירידה".

מדרש שכל טוב: "וכי מה הוצרך משה להשיב? אלא בא הכתוב ללמדך דרך ארץ ממשה, שלא אמר הואיל ויודע מי ששלחני מה שעשיתי איני צריך להשיבו, תלמוד לומר 'וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה'".

אור החיים: כדי לשבח את בני ישראל על תשובתם המיוחדת.

 

וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (יט, יז)

מדוע הוצרך להוציאם?

אבן עזרא: כדי שיקבלו את הקב"ה שירד על הר סיני.

חזקוני: משום שהיו חרדים ויראים לצאת, והתייצבו בתחתית ההר מפני פחד הקולות והברקים.

 

אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ… (כ, ב)

מדוע הקב"ה דיבר בלשון יחיד, ולא אמר 'אלוקיכם'?

רש"י: "ולמה אמר לשון יחיד, 'אֱלֹהֶיךָ'? ליתן פתחון פה למשה ללמד סניגוריא במעשה העגל, וזהו שאמר 'לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ', לא להם ציווית 'לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים', אלא לי לבדי".

רבי חיים פלטיאל: הקב"ה צפה שיהיו יחידים שיבטלו חלק מהמצוות, וכדי לחייבם באופן אישי, שיחושו שזה נוגע אליהם, כתב בלשון יחיד.

 

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ (כ, יב)

מדוע ציווי זה נכתב לאחר הציווי אודות השבת?

רמב"ן: לאחר שפירטה התורה בארבע הדברות הראשונות את החיובים כלפי הקב"ה, כותבת את המחויבות שלנו כלפי בני אדם ופותחת בכבוד האב, שהוא שותף לו להולדת הילדים.

בעל הטורים: "סמך כבוד אב ואם לשבת, לומר לך: כשם שחייב לכבד את השבת, כך חייב לכבד אביו ואמו".