גליון תורתך שאלתי – ויצא

גיליון פרשת ויצא תשפ"ג

וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר (כט, ב)  

מדוע האבן היתה מונחת על פי הבאר?

רש"ר הירש: מטבע הדברים, באר ציבורית אמורה להיות מכוסה בכיסוי קל, לנוחיות הרבים, שיוכלו להרימה בקלות. באר זו כסתה באבן גדולה וכבדה, קו אפייני לבני ארם, שלא נתנו אמון זה בזה, ועינם היתה צרה זה בשל זה, שלא ישאב אחד יותר מרעהו, ולכן כיסו אותה בכיסוי כבד, שרק במעמד כולם ובכוחות משותפים יכלו להזיזה ולשאוב מים מהבאר.

וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי… וְלָמָּה רִמִּיתָנִי (כט, כה)

מדוע כפל לשונו ושאל 2 שאלות?

אור החיים: יעקב קבל על שני דברים: א. 'מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי', על המעשה, שנתן את לאה במקום רחל. ב. 'וְלָמָּה רִמִּיתָנִי', שנקט בדרך רמאות. רמז לו שלא היה מקפיד כל כך אם לא היה עושה ברמאות.

 

לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכִירָה (כט, כו)

מה ענה לבן, הרי התחייב לתת את רחל?

בית הלוי: לבן קינטר אותו ברמז, כאומר אפשר שבמקומכם המנהג כן, להקדים את הצעיר לפני הבכור, (כפי שנעשה בברכות…), אבל במקומנו לא ייעשה כן.

 

וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה (כט, יח)

מדוע יעקב הציע לעבוד פרק זמן כה ארוך?

טור: רחל לא היתה ראויה אז להריון. יעקב רצה להמתין עד שתגיע לגיל 12 ויום, שתהיה ראויה להריון.

 

וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה (לא, ד)

מדוע קרא להן לשדה?

מדרש אגדה: "מכאן לאדם שרוצה לדבר דבר סתר יצא לשדה ויספר במקום שאין שומעין אותו בני אדם, שאזנים לכותל ואזנים ליער, אבל בשדה אין כלום".

 

וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה… וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת (ל, לז)

האם אין בכך רמאות?

פסיקתא זוטרתא: "ואם תאמר, היאך עשה יעקב ככה, להציג את המקלות על הבריכות ליחמנה במקלות, והדבר נראה כגניבה? תשובה, חלילה אין זה גניבה, שהמלאך כבר אמר לו. מה שעשה על פי המלאך עשה… והיה המלאך מסייע לו, וילדו כיוצא במקלות… ללמדך כי סייעתא מן שמיא היה".

 

וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם (לא, י)   

מדוע האריך לפרט לנשיו את כל האירועים?

מדרש שכל טוב: "כל כך היה מספר הענין להם, כדי שלא יחשדוהו כגנב. מכאן שאדם חייב לצאת מידי הבריות, ואפילו מיד אשתו ובניו, ואע"פ שכפופין לו, כדי שלא יתגנה עליהם".

 

וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה (לא, יד)

מדוע רחל ענתה לפני לאה?

מדרש רבה (עד, ד): "למה מתה רחל תחילה? רבי יודן אמר: שדברה בפני אחותה". אכן נהגה רחל שלא כדין, ונענשה על כך.

מדרש שכל טוב: "אמר רבי יוסי: ראית מימיך אדם קורא לשמעון, וראובן עונה אותו? אלא לרחל קרא ורחל ענתה אותו, אלא שלאה הודית לדברי רחל, שנאמר 'וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ'".