אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח (מד, יט)
היכן יוסף שאל אותם שאלה זו?
חזקוני: אמנם לא מצינו שכתוב ששאל, אך מדבריו ניתן ללמוד שכנראה שאל אותם, והתורה לא כתבה זאת, שהרי לא יתכן לומר שאמר דברים שאינם נכונים.
אברבנאל: יהודה לא אמר שהוא שאל, אלא שאל בתמיהה, וכי 'אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח'? הרי אדוני לא שאל אותנו על כך.
וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ (מד, כ)
מדוע אמר יהודה דבר שלא היה ברור לו שאירע?
מדרש שכל טוב: "אפשר אדם כיהודה אומר דבר שאינו ברור לו? אלא כיון שהרחיק נדוד ואיננו, הרי הוא חשוב כמו מת".
רש"י: מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו.
רבי חיים פלטיאל: יהודה לא שיקר, הוא העריך שיוסף כנראה נהיה עבד, ועבד חשוב כמת.
וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת (מד, כב)
מי ימות ומדוע?
רשב"ם: אביו ימות, מצער ודאגה, כשלא יראנו.
רמב"ן: בנימין עלול למות, אם יעזוב את אביו, בגעגועיו אל אביו.
רבינו בחיי: בנימין עלול למות בדרך, מצד שהוא מעונג ורך ולא רגיל ללכת ברגליו מרחקים גדולים.
וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר עֶבֶד לַאדֹנִי (מד, לג)
מדוע יהודה הציע זאת ליוסף?
חזקוני: יהודה טען שניכר שיוסף מעליל עליהם, שהרי אדם אינו לוקח לעבד, מי שנחשד בעיניו כגנב.
ספורנו: יהודה ביקש להיות עבד במקומו, כדי שלא יחטא לאביו, כפי שקיבל על עצמו.
מלבי"ם: יהודה דאג להציע ליוסף הצעה שלא יפסיד ממנה, שהוא יישב כעבד במקום בנימין, ומעדיף להיות עבד, מאשר לעלות לאביו ולראות בצרתו.
וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי (מה, א)
מדוע קרא להוציא את כולם?
בכור שור: משום שנשבע שלא יגלה לאיש את דבר מכירתו.
רמב"ן: יוסף לא רצה שהמצרים יידעו שאחיו מכרו אותו, משום שחשש שהמצרים ידירו אותם ממצרים, ואולי אף ידיחו את יוסף מכהונתו, מחוסר אמון בו.
אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי (מה, ג)
מדוע שאל זאת לאחר שכבר שאלם בפגישתם הקודמת, ומאז הם לא היו בארץ כנען?
ריב"א: בתחילה שאל יוסף 'הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הַעוֹדֶנּוּ חָי', כשכוונתו לשאול אם הוא חי. בשאלתו בפסוק זה, התכוון יוסף לדעת האם הוא בריא.
אברבנאל: יוסף אמר להם 'אֲנִי יוֹסֵף', והמשיך ושאל 'הַעוֹד אָבִי חָי' לא כדי לקבל תשובה, שהרי ידע זאת, לאחר שאמרו לו, אלא כדי להיכנס איתם בדברים.
וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו (מה, יד)
מדוע כתוב צַוְּארֵי' בלשון רבים?
מדרש שכל טוב: "משני צדדי הצואר… והצואר היינו כנגד העורף ויש לו ב' צדדין, אחד מימין, ואחד משמאל".
הנצי"ב מוולוז'ין: שני צדדי הצואר נקראים 'צַוְּארֵי'. יוסף נפל על כתף אחת, ולאחר מכן על הכתף האחרת, מרוב אהבה.
וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (מה, יט)
מדוע הוצרך פרעה לצוות את יוסף?
רמב"ן: פרעה הכיר את מוסריותו של יוסף, כמו גם את זהירותו בממון המלך, וידע שהוא לא יוציא מאומה עבור אחיו או אביו, ועל כן אמר לו בציווי 'זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם', כדי שישלח לו עגלות ותבואה ויבקש ממנו שיבוא למצרים.
ספורנו: יוסף ידע שכשאביו יראה את העגלות שנשלחו אליו במיוחד מפרעה, לא יסרב לבוא, וכך הבין גם פרעה, ועל כן ציווה אותו שישלח לו את העגלות.
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ (מה, כד)
מה ביאור דברי יוסף?
מדרש שכל טוב: "אל תביאו אליכם דברי מחלוקת בדרך, שמא ירגזו עליכם עוברי דרך".
רשב"ם: יוסף אמר להם: אל תיראו בדרך מפני ליסטים. רוגז מלשון פחד.
חזקוני: יוסף הרגיע אותם, שלא יפחדו, להביא את מקניכם ורכושכם למצרים, שכן הוא מושל בארץ, וכל אשר להם שלום מאחר שהם אחיו.
וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף (מה, כז)
מדוע יוסף שלח ליעקב את העגלות?
מדרש אגדה: "אמר להם: אם יאמין לכם מוטב, ואם לאו, אמרו לו: בשעה שפירשתי ממנו הייתי מתעסק בעגלה ערופה".
חזקוני: העגלות שימשו ליעקב סימן, שבנו יוסף שלח לו אותן. יעקב העריך שאדם זר לא היה מוציא הוצאה כספית כה גדולה לשלוח כמות נכבדה של עגלות, אם הוא לא בנו.
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ (מז, ח)
מדוע פרעה שאל את יעקב מה גילו?
מדרש שכל טוב: "לפי שהיה איקונין שלו דומה לאברהם זקנו, דומה פרעה בדעתו שהוא אברהם, והיה הדבר תימה בעיניו, איך חיה כל כך שראה זקנותו נאה ביותר, ולכך שאלו 'כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ'".
ספורנו: במצרים לא היה מצוי שיאריך אדם ימים כל כך, ומשראה פרעה את יעקב, שנראה היה שהגיע לגיל מופלג, שאל אותו בן כמה הוא.
כלי יקר: משהוגד לפרעה שכשבא יעקב היה הנילוס עולה לרגליו, שמח פרעה מאד וחשב שכל זמן שיעקב חי, יעלה הנילוס לרגליו לעולם וישקה את פני האדמה. כשנפגשו ראה פרעה את יעקב שהוא דל וכחוש וחשב שודאי הוא מופלג בזקנה ומותו קרוב מאד, ולא הבין במה שמחו המצרים, שהרי במותו הקרוב יחזור הנילוס למקומו ולכן שאל אותו 'כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ'.