גליון תורתך שאלתי במדבר תשפ"ה

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד (א, א)

מתי כתוב שה' דיבר 'בהר סיני' ומתי 'במדבר סיני'?

רשב"ם: בכל האמירות שנאמרו בשנה ראשונה לפני שהוקם המשכן כתוב 'בהר סיני'. החל מא' בניסן בשנה השניה, לאחר שהוקם המשכן, לא כתוב עוד 'בהר סיני', אלא 'במדבר סיני באהל מועד'. ניתן לראות זאת גם בפסוקים, לפני שהוקם המשכן, כשבני אהרן היו ארבעה כתוב: 'ואלה שמות בני אהרן נדב ואביהוא ואלעזר ואיתמר', ואכן כתוב 'ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה' את משה בהר סיני'. אולם בסוף השנה השניה, לאחר שהוקם המשכן היו שם רק שני בני אהרון, לאחר שמתו נדב ואביהוא, בהקמת המשכן.

 

מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן (א, ג)

מדוע כתוב 'תפקדו', ולא כתוב 'תמנו'?

רבינו בחיי: "לא אמר 'תספרו אותם', כי לא היו ישראל נמנין לגלגלותם, אבל הזכיר לשון 'פקידה', שהוא ענין השגחה, כלומר שישגיחו עליהם לידע כמה הם, וההשגחה הזו על ידי חצאי השקלים".

 

וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא (א, ד)

מה היה תפקידם, מה ביאור משימתם?

העמק דבר: "כל מטה היו לו כמה בתי אבות, וכל בית אב היה לו ראש, והנשיא היה ראש לכל בתי אבותיו של המטה. ואין משמעות של בית אבותם דלעיל דומה לכאן, דשם משמעו לשבט של אבותיו, אם ראובן או שמעון, אבל כאן משמעו לבתי אבות של אותו שבט".

 

אֵלֶּה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר אִישׁ אִישׁ אֶחָד לְבֵית אֲבֹתָיו הָיוּ (א, מד)

מדוע הוסיפה התורה נוסף למשה ואהרון, שגם הנשיאים פקדו?

מלבי"ם: להדגיש ששנים עשר הנשיאים עסקו בכל הפקודים, שלא עסק כל נשיא רק במנין שבטו. כולם השגיחו על מנין כל השבטים, שלא יטעו במנין אנשי השבט יותר ממה שהיה, כדי שלא לגרוע מנחלת שבט אחר בחלוקת הארץ.

 

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ (ב, ב)

מה ביאור האותות שהיו בכל דגל?

אבן עזרא: "סימנים היו בכל דגל ודגל. וקדמונינו אמרו, שהיה לדגל ראובן צורת אדם מכח דרש דודאים, ובדגל יהודה צורת אריה, כי בו המשילו יעקב, ובדגל אפרים צורת שור, מטעם בכור שור, ובדגל דן צורת נשר, עד שידמו לכרובים שראה יחזקאל הנביא".

 

וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם (ב, ג)

מדוע יהודה חנה במזרח?

חזקוני: משום שזה כבודו של מלך, שיחנה לפני שער המלך, כפי שמצינו שמשה ואהרן, שהיו גדולים, חנו לפני אהל מועד.

פְּקֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם (ג, טו)

בני לוי נפקדו מגיל חודש ומעלה, בניגוד לבני ישראל שרק מגיל עשרים. מאידך, בני לוי הוכשרו לעבודה רק החל מגיל שלושים, בשונה מבני ישראל, שעבורם נחשב 'גדול' מגיל עשרים ומעלה.

מדוע? מה ההבדל בין בני ישראל לבני לוי?

בעל ה'שואל ומשיב': חשיבות בני לוי היא מחמת ייחוסם, ולכן ניתן למנותם ולפקוד אותם מגיל חודש. המנין אינו תלוי ביגיעתו העצמית של כל בן לוי. לעומת זאת, חשיבותו של כל אחד מבני ישראל נובעת מעבודתם העצמית, ולכן לא ניתן למנותם לפני גיל עשרים.

אולם לגבי העבודה, מי שיש לו ייחוס יש עליו יותר תביעה ולכן ראוי לעבוד רק מגיל שלושים.

 

נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם (ד, ב)

מדוע הקדימה התורה את קהת, שהיה צעיר יותר, לגרשון הבכור בשבט לוי?

מלבי"ם: המנין סידר את סדר עבודתם בקודש. בני קהת נשאו את הארון וכלי הקדש, שהם האיברים הפנימים, שיש להם מעלה, ולכן הוקדמו לכולם.

 

 

כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד (ד, ג)

מדוע בבני קהת כתוב 'מלאכה', ואילו בבני גרשון ומררי 'עבודה'?

אור החיים: "לצד שיש להם לעשות סדר נכון במשאם, כשנושאים בכתף וכיוון ההליכה לצד כבוד ארון אלהים כנושא אדונו על כתפו, לזה קרא עבודתם מלאכה, מה שאין כן עבודת בני גרשון ובני מררי".