גליון תורתך שאלתי – בלק תשפ"ג

וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי (כב, ב)

מה מובנה של ראייתו זו של בלק?

חזקוני: "וישמע בלק, כמו 'וכל העם רואים את הקולות'".

ר' חיים פלטיאל: "הבין, כמו 'ולבי ראה הרבה חכמה ודעת'".

וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא (כב, ג)

מדוע מואב פחדו מעם ישראל?

חזקוני: "כשראה שלא החזירו ישראל למואב את מה שכבש סיחון מהם אמר בלבבו יש להם כח לישראל ורשות לפשוט ידם עלינו והם לא ידעו כי קנאו ישראל ע"י סיחון".

רמב"ן: "שהיה מואב קטן בגויים, כי איננו עם קדמון כמו הכנעני והאמורי וזולתם מבני נח, ויגורו מאד מפני העם שהיו רבים מאד מהם כי פרו וישרצו ויעצמו מהם".

הכתב והקבלה: חששו ממשה. הם חשבו שמשה מצליח להנהיג את עם ישראל בדרך של כשפים.

כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ (כב, ו)

מדוע ביקשו שיברכם, ולא שיתנבא עליהם?

רשב"ם: "גם בלק היה יודע שנביא היה ובנבואה היה אומר העתידות או על ידי קסמים, כי כן נקרא 'בלעם הקוסם' (ביהושע), אך סבור הוא שיועילו לו תפילותיו וקרבנותיו".

וְעַתָּה שְׁבוּ נָא… וְאֵדְעָה מַה יֹּסֵף ה' דַּבֵּר עִמִּי (כב, יט)

מדוע ניסה ללכת ולקללם, למרות שאמר לו הקב"ה שלא לעשות זאת?

חזקוני: "אף על פי שכבר אמר לו הקב"ה 'לא תלך עמהם', היה דוחק עצמו ללכת ולקלל, כסבור שתחול קללתו. אמר בלבו: אם אינה עשויה לחול, מפני מה אינו מניח לי ללכת".

וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם… (כב, כח)

מדוע הקב"ה פתח את פיה ודיברה?

רבינו בחיי: "דבור האתון נס גדול וחוץ מדרך הטבע והיה זה לכבוד ישראל, כי הקב"ה הפליא לעשות ורצה לשנות סדרי בראשית בדבור הבהמה, לומר שאפילו הבהמה תכיר ותדע שאין השליחות הזה ראוי להיעשות… כי אפילו הבהמה שאין לה שכל תשכיל שאין ראוי להסכים בקללת עם כי ברוך הוא".

ספורנו: "וכל זה היה כדי שיתעורר בלעם לשוב בתשובה בזכרו כי מה' מענה לשון גם לבלתי מוכן כל שכן שיוכל להסירו מן המוכן כרצונו וכל זה כדי שלא יאבד איש כמוהו".

כלי יקר: "נראה שגם זה צורך שעה היה להראות לו כי הוא דומה לחמור זה, שאין מטבעו לדבר ולכבודן של ישראל לבד פתח ה' את פיו. כך בלעם רק לפי שעה פתח ה' את פיו בנבואה לכבודן של ישראל ושלא יאמרו האומות אילו היה לנו נביאים חזרנו למוטב".

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ (כב, כט)

מאחר שהלך לקלל את בנ"י, מדוע לא קילל גם את האתון שלו?

ר' חיים פלטיאל: "אם היה מקללה, לא היה יכול עוד לקלל שום אדם, שכן מצינו באלישע כששלח ביד גחזי להחיות הנער והחיה הכלב ושוב לא היה יכול עוד להחיות הנער עד שהלך אלישע ופשט עיניו על עיניו וכפיו על כפיו".

בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים (כג, א)

מדוע ביקש לבנות 7 מזבחות ועליהם להקריב 7 פרים ואילים?

בכור שור: "כדי להרבות ריצוי, אולי יתעשת וירצה שיקללם".

חזקוני: "כדי להכריע שבעה מזבחות שבנו שבעה צדיקים עד משה: אדם, הבל, נח, אברהם, יצחק, יעקב, משה, כדי להציל בהם ארץ שבעה עממים וכנגדם נשא משלו שבע פעמים. שבעה פרים ושבעה אילים כך מנהג דברי בני אדם וגם בתורה מצינו בכמה עניינים שבעה שבעה".

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק… אוּלַי יִקָּרֵה ה' לִקְרָאתִי… וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי (כג, ג)

חזקוני: "מכותת ונשבר מלחיצת הקיר ומרוב שנאתו אותם לא המתין עד שנתרפא. 'שֶׁפִי', לשון שפו עצמותיו".

וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו (כג, ד)

מדוע בא הקב"ה לקראת בלעם ולא בא לקראת משה, אלא קרה לו כפי שכתוב 'ויקרא אל משה'?

דעת זקנים מבעלי התוספות: משל למלך, כשהגיע אליו מצורע ורצה לדבר עימו, יצא אליו המלך לפתח, שלא ייכנס לארמונו ויטנפו, בניגוד לשיחותיו עם אוהביו, שנעשות בארמון עצמו.  

וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים (כד, ב)

מה ראה הפעם, שלא ראה לפני כן?

רש"ר הירש: "אולם כשנשא את עיניו וראה את ישראל שוכן לשבטיו, החלוקים לבתים ולמשפחות, הרי מראה זה כבר נתן לו את התשובה לשאלתו של בלק. באותה שעה – 'ותהי עליו רוח אלהים', לא עוד היה כלי שרת המקבל את דבר ה' בניגוד לרצונו. מה שדיבר מכאן ואילך נאמר ברוח נבואה ממש".

מלבי"ם: "שראה את כולם, לא כמו בפעמים הראשונים שראה רק מקצת מהם, אולם כאשר ראה את כלל העם כמו שהם שוכנים 4 דגלים, כל אחד מ-3 שבטים, שזה דוגמת מחנות המרכבה העליונה ושכינת ה' בתוכם, ע"י כך 'ותהי עליו רוח אלהים', כי בפעמים הראשונים היה רק הערה האלוקית שבא אליו מרחוק דרך מקרה כמ"ש 'ויקר אלהים אל בלעם', אבל עתה נתלבש ברוח אלהים ונבואה גמורה כי נחה עליו הרוח".