גליון פרשת תרומה תשפ"ג
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה (כה, ב)
מתי נאמרה למשה פרשת מלאכת המשכן וכליו?
רש"י: לאחר חטא העגל, לאחר שהתרצה הקב"ה בשנה השניה.
אבן עזרא: כשעלה משה אל ראש ההר. הקב"ה אמר לו שיעשו מקדש לשם הנכבד, שישכון בתוכו.
וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה (כה, ב)
מה מקומה ומשמעותה של המילה 'לִי'?
רש"י: "'לִי' לשמי", לשמו של הקב"ה.
בעל הטורים: 'לִי' בגימטריה = 40, שזו 'עין יפה', אחד מארבעים.
שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה (כה, ו)
מדוע נכתב כאן 'שֶׁמֶן לַמָּאֹר', ששימש לעבודה, בעיצומה של פרשה שעניינה בתיקוני הבנין?
הנצי"ב מוולוז'ין: השמן יקר ולא מצוי כל כך, בניגוד לחיטים שמיועדות לסולת מנחות או בהמות לקרבן תמידים, שמצויים.
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (כה, ח)
מדוע המשכן מכונה 'מִקְדָּשׁ'?
רש"י: "ועשו לשמי בית קדושה".
רשב"ם: "לשון מועד, שאתקדש ואזדמן אליהם לדבר מתוכו, כדכתיב 'וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי'".
אבן עזרא: "בעבור היותו משכן השם הקדוש".
רבינו בחיי: "קרא המשכן 'מִקְדָּשׁ' על שם שהוא מקודש בשריית השכינה".
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (כה, ח)
מדוע כפל הלשון 'וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי'?
מדרש אגדה: "'וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ', בעולם הזה. 'וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם', לעולם הבא".
פסיקתא זוטרתא: "'וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ', בעולם הזה ולעולם הבא. 'וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם', לעולמי עולמים".
וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים (כה, י)
מדוע התורה כתבה את הארון ראשון, לפני כל שאר הכלים?
מדרש אגדה: "מפני שקדושתו יתירה משאר הכלים, לפיכך הזכירו בראשונה".
רשב"ם: "שבשביל הארון שהוא עיקר של 'וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ' הוצרך לעשות משכן".
וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים (כה, י)
מה ביאור המילה 'שִׁטִּים'?
מדרש אגדה: "ש' שלום, ט' טובה, י' ישועה, מ' מחילה".
פסיקתא זוטרתא: "מין ארז, שנאמר 'אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה' (ישעיה מא, יט)".
וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב (כה, יא)
מדוע הצטווה לעשות 'זֵר זָהָב'?
רש"י: כמין כתר מקיף לו סביב למעלה משפתו, סימן לכתר תורה.
חזקוני: "לכסות את שפתו של מעלה סביב כשצפהו מבית ומחוץ עדין לא היו מצופים פני עביו של מעלה והעץ נראה משם".
רבי חיים פלטיאל: נעשה לנוי, כמו כתר. רומז לכתר של תורה.
וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב (כה, כד)
מדוע עושים לו 'זֵר זָהָב סָבִיב'?
רש"י: "סימן לכתר מלכות, שהשולחן שם עושר וגדולה, כמו שאומרים שלחן מלכים".
רמב"ן: משום שהוא מקור הברכה של עם ישראל וממנו כל השפע.
וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים עַל רֹאשׁוֹ (כו, כד)
מה ביאור המילה 'תַמִּים'?
רש"י: "כמו תואמים".
רבי אברהם בן הרמב"ם: "תהיה התאמתם מראשו של משכן בהתאמתם מתחתיתו שלמים (יהיו) שניהם בדביקתם מראשם עד סופם".
רש"ר הירש: מלשון כליה, שהיו "כָּלִים וְהוֹלְכִים" בהתאם למידת הקרשים.
כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר (כו, ל)
מדוע שבה התורה וציוותה זאת?
הנצי"ב מוולוז'ין: "והייתי אומר דבשעת הקמה אין צריך לדעת משפט כל דבר על מה הוא בא, משום הכי הזהיר הכתוב דגם בשעת הקמת המשכן יהיה 'כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר', תבנית המשכן בבנין העולם.
וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן (כו, לא)
מה ביאור המילה 'פָרֹכֶת'?
רש"י: "לשון מחיצה הוא, ובלשון חכמים פרגוד, דבר המבדיל בין המלך ובין העם".
רשב"ם: "לפי ענינו לשון מחיצה והבדלה בין בית לבית".
אברבנאל: "והנה הפרכת היה כמעשה יריעות המשכן אם בחומרו ואם במלאכתו שהיה גם כן מעשה חושב כרובים".
וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים (כה, י)
מדוע בכל הכלים כתוב 'וְעָשִׂיתָ' ביחיד, ואילו בארון בלשון רבים?
רמב"ן: מרמז שכל בנ"י משתתפים בעשיית הארון, משום קדושתו.
