גליון פרשת יתרו תשפ"ג

וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם

מדוע נכתב 'שְׁנֵי בָנֶיהָ', ולא 'בניו'?

הנצי"ב מוולוז'ין: ללמד שהיא טרחה וגידלה אותם, ולכן בניה הם המקשרים אותה למשה גם לאחר שילוחיה.

מהרי"ל דיסקין: אם היה כתוב 'בניו', היה משמע שהם בניו של יתרו, ולא של משה.

וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי… (יח, ד)

מדוע כתוב 'וְשֵׁם הָאֶחָד', ולא 'ושם השני'?

חזקוני: למרות שזה בנו השני כתוב 'הָאֶחָד', הואיל ונקרא על שם המאורע הראשון שאירע למשה, שבגינו ברח ממצרים, כביכול זה הראשון.

מושב זקנים: משה אהב אותו מאד, כאילו היה הוא בן יחיד.

וַיִּקַּח יִתְרוֹ… עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים (יח, יב)

מדוע יתרו הביא עולה וזבחים?

רמב"ן: היתה זו סעודה שערך יתרו לאחר שהתגייר.

חזקוני: להודות על שמחת הטובה שעשה הקב"ה לישראל.

שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים… (יח, כא)

מדוע הוזקקו לכמות כה גדולה של שרים?

רש"ר הירש: הם לא התמנו רק לשבת בדין, אלא הוטל עליהם גם להפיץ תורה בעם. הם לימדו את העם את המצוות שניתנו למשה.

וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים (יט, ד)

מה ביאור משל 'כַּנְפֵי נְשָׁרִים'?

רשב"ם: הקב"ה העביר את בני ישראל בתוך הים ביבשה כמו נשרים שפורחים ועוברים ימים.

אבן עזרא: דרכו של הנשר שמגביה לעוף באוויר מעל לכל העופות ואינו מפחד מהם, אך כולם מפחדים ממנו. כך הוא מוליך את גוזליו לכל מקום, וכך עשה לנו הקב"ה.

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם (יט, ז)

מדוע משה קרא לזקני העם?

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: "מלמד שנהג משה כבוד בזקנים. מלמד שהזקנים קודמין לכל ישראל".

אברבנאל: כדי לכבדם וללמדם, שישמיעו לכל ישראל. משה לא יכל בעצמו להשמיע את הדברים לכל העם עד קצה המחנה.

וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה' (יט, ח)

מדוע הוצרך משה להשיב את דברי העם?

אור החיים: כדי לשבח את בני ישראל על תשובתם המיוחדת.

יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי (יט, יא)

מה ביאור המילים 'לְעֵינֵי כָל הָעָם', הרי לא ניתן לראות את הקב"ה?

פסיקתא זוטרתא: "מלמד שראו באותה שעה מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל".

רמב"ן: שיראו את מראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר.

וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה (יט, יז)

מדוע משה הוצרך להוציא את העם לקראת האלוקים?

חזקוני: משום שהם היו חרדים ויראים לצאת. מסיבה זו הם התייצבו בתחתית ההר מפני פחד הקולות והברקים.

אור החיים: משה הוצרך להוציאם ולהעמידם בתחתית ההר לקבל את התורה, משום שהם פחדו מההר.

הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ (יט, כב)

מדוע הכהנים מוזהרים באופן מיוחד?

חזקוני: אלו הזקנים שהיו בכורים. הזהיר שיהיו מזומנים וזהירים, ולא יאמרו: אנו משרתיו של הקב"ה ובני ביתו.

רלב"ג: הכהנים בני אהרן עלולים שלא להישמר מלעלות בהר, כשיראו שמשה ואהרן עולים בו. על כן הזהיר אותם באופן מיוחד.

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (כ, ח)

מדוע הציווי על שבת נכתב לאחר אזהרת שבועת שוא?

כלי יקר: "לפי שהזהיר על קבלת עול מלכותו יתברך, שלא יהיה לו אלהים אחרים וסמך לו ענין איסור השבועה, כי כל זה מענין קדושת שמו יתברך, סמך להם זכירת יום השבת שבכל ימות השבוע יזכור את יום השבת".

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה (כ, יב)

מדוע במצות כיבוד הורים ניתן שכר זה?

אברבנאל: בהיות האדם גומל חסד לאביו ולאמו שהטיבו עמו ונתנו לו את מציאות חייו וגידולו, יהיה שכרו שיאריך ימים על האדמה ואת המציאות וההוויה שעשו לו אבותיו, הוא יעצים ויגדיל כשיאריך ימים ושנים בעולם הזה ויהיו לו בנים ובני בנים.

וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת (כ, טו)

איך ניתן לראות קולות?

רבינו בחיי: מובנה של המילה 'רֹאִים' מלשון השגה, כדוגמת 'רְאֵה רֵיחַ בְּנִי' (בראשית כז, כז), שהרי קול וריח אינם נראים.

ספורנו: היתה זו ראיה שכלית והבנה, כדוגמת 'וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה' (קהלת א, טז). בני ישראל התבוננו בענין הקולות שלא יוכלו לסבלם.

וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֶּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת (כ, טז)

מפני מה היה החשש שלהם שימותו?

הנצי"ב מוולוז'ין: מחשש שמא לא יזהרו כראוי בהכנות הראויות לשמוע את ה', כפי שהיתה הכנתם בעת מתן תורה, ועלולים להיפגע מכך.