גליון פרשת חוקת

גליון חוקת תשפ"ג

וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת (יט, ו)

מה הם מסמלים? מדוע לקח אותם?

רבי חיים פלטיאל: עץ ארז – גדול שבגדולים, אזוב – קטון שבקטנים. כשבא לטהר טומאת מת, רמז לקטון וגדול, ושני תולעת רמז לתולעים שבקבר.

וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב (יט, י)  

מדוע לא כתוב 'ואחר יבא אל המחנה', כפי שכתוב לעיל?

הכתב והקבלה: הפסוק לעיל עוסק רק בכהן, והואיל ועיקר דירתו במחנה קדוש הוצרך לכתוב שם שלא יבא אל המחנה, אולם כאן, שגם ישראל כשר לאסוף את אפר הפרה, כפי שכתוב 'ואסף איש טהור', לכן לא צריך לכתוב 'ואחר יבא אל המחנה'.

וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר (יט, יח)

מדוע לקח אזוב?

בכור שור: דבר נמוך ועץ נמוך, ללמדך שהמנמיך עצמו נטהר.

וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה' אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ (כ, ד)

מה ביאור טענתם?

רש"ר הירש: "אין זה רצון ה', אלא אתם הבאתם לידי כך, ויש בכך משום בגידה בעדת קהל ה'. ה' רוצה לקיים אותנו, רצונו שנחיה ונבוא אל הארץ המובטחת, שהרי אנחנו קהל אנשים הקנוי לה' וה' רוצה לקיים אותנו לעתיד מאושר, ואילו אתם הבאתם את כל הקהל הזה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו בייסורים נוראים".

קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה (כ, ח)

מדוע הקב"ה אמר לו לקחת את המטה?

רשב"ם: לא כדי להכות בו את הסלע כמו שעשה ברפידים, אלא כדי להראות בו את קשיי המרי שלהם.

יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל… (כ, יב)

מה ביאור חטאם של משה ואהרון?

בכור שור: הקב"ה אמר להם: 'ודברתם אל הסלע לעיניהם', שהיו אמורים כולם לראות שהמים הגיעו מהקב"ה. אולם הם לא דקדקו בלשונם, ולכן לא באו המים בהכאה הראשונה.

רמב"ם: (שמונה פרקים) משה נטה לצד הרגזנות שאמר 'שמעו נא המורים' ועל כך דקדק איתו הקב"ה, שאסור לאדם כמוהו לכעוס לפני בנ"י כשלא ראוי בו הכעס, משום חילול השם, שהרי מתנועותיו ומדבריו כולם למדו.

 

וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו… וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם (כ, כו)

במקומות רבים כתוב 'אהרן אחיך', מדוע בפסוקים אלו כתוב כמה פעמים 'אהרן', ללא המילה 'אחיך'?

רבי אברהם פלאג'י: הקב"ה נמנע מלהזכיר למשה את האחוה, כדי "להקל" מעט על קושי המשימה. ההימנעות מאזכור מקלה במשהו על הקושי.

וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ… כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל (כ, כט)

מה בני ישראל ראו? איך הבינו שאהרון מת?

רש"י: "כשראו משה ואלעזר יורדים ואהרן לא ירד, אמרו: היכן הוא אהרן? אמר להם: מת. אמרו לו: אפשר מי שעמד כנגד המלאך ועצר את המגפה ישלוט בו מלאך המות? מיד בקש משה רחמים והראוהו מלאכי השרת להם מוטל במטה, ראו והאמינו".

חזקוני: יש פעמים שהמילה ראיה היא במובן של ידיעה. כך גם בפסוק זה, ויראו – במובן ש'ידעו והבינו'. כדוגמת 'וירא שר האופים', במובן של ידיעה, וכן 'וירא יעקב כי יש שבר…'.

וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי… וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל (כא, א)

מדוע כתוב 'בְּיִשְׂרָאֵל', ולא 'עם ישראל'?

אור החיים: בפרשת בשלח כתוב 'ויבא עמלק וילחם עם ישראל', אולם כאן התורה הדגישה שבני ישראל היו הסיבה למלחמה זו, מצד חטאם.

 

עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס (כא, ח)

מדוע הורה לו הקב"ה לעשות נחש?

ספורנו: "שיהיה הנחש מחומר מורה שרפה, כדי שיכוונו על שריפת הנחש בהבל פיו אשר כמוהו היה עונם ופורענותם ויחזרו בתשובה".

 

וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס… וְהִבִּיט אֶל  נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי (כא, ט)

מה הענין בהבטה בנחש?

חזקוני: "על ידי שהיה נתון כתורן על הנס הנשוך תולה עיניו למעלה ומכוין לבו לאביו שבשמים. ודוקא נחש ולא בריה אחרת להודיע נפלאותיו של הקב"ה, שכך מידותיו, שהוא מכה באיזמל ומרפא באיזמל".

 

בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם (כא, יח)

מה ביאור השירה?

דעת זקנים מבעלי התוספות: "כלומר הבאר הזה אינו כשאר בארות שחופרים אותה עבדים, אלא באר זו מכובדת שחפרוה שרים וכרוה נדיבי עמים – משה ואהרן וזקני ישראל".

בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה (כא, יח)

מדוע ניתנה התורה במדבר?

רא"ש: "שאילו ניתנה להם בארץ היה כל שבט רוצה שיתנה בחלקו ואומר: אני קודם בה, לפיכך נתן מתנה במדבר שיהיו הכל שוים בה. דבר אחר, כשם שהמדבר לא נזרע ולא נעבד, כך המקבל עליו עול תורה פורקין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ, וכשם שהמדבר מעלה ארנון, כך בני תורה בני חורין".