גליון 'חויה בשולחן שבת' – שלח תשפ"ה
הורדת קובץ pdf
בחירת השליחים – שלח לך אנשים
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם (יג, ב)
מדוע הקב"ה אמר למשה 'שלח לך אנשים'? הוסיף את המילה 'לְךָ'?
רש"י: "לדעתך, אני איני מצוה לך, אם תרצה – שלח".
חזקוני: "גלוי וידוע לפניו שלא היתה דעתו של הקב"ה שלימה, שישתלחו".
רבי חיים פלטיאל: הקב"ה אמר למשה: איני מצוה לך מעצמי לכתחילה לעשות, אלא רק אם תרגיש בדעתם שהם רוצים לזה אז תשלח.
הדר זקנים: "משל למלך שהיה לו כרם ועשה יין טוב. אמר לעבדיו: הכניסו ייני בביתי. כיון שהחמיץ, אמר להם: הכניסוהו בבתיכם. כך הקב"ה, כיון שהיו צדיקים, אמר: 'אספה לי שבעים איש' וכיון שראה מעשיהם כעורים, אמר: 'שלח לך אנשים'".
כלי יקר: רוב בני אדם טועים ואינם מצליחים לאבחן לעומק, בפרט לא מי שמתחזה ומתחנף, ומראה עצמו כאדם כשר. הקב"ה אמר למשה: אתה תראה ברוח הקודש אם האנשים כשרים לשליחות זו. רק אנשים שבעיניך נראים כאנשים חשובים, ולא אותם שהם אנשים בעיני זולתך, כי יתכן שאין "תוכם כברם".
אור החיים: הקב"ה אמר למשה: לך הם צדיקים, אבל אני יודע שהם רשעים.
נכוון את הילדים לחשוב מה משמעות וייחודיות המילה 'לך'.
נמקד אותם לחשוב, מה יכל הקב"ה לומר למשה באופן שונה.
ויהס כלב את העם – מה היתה כוונתו בדבריו
וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ (יג, ל)
מה היתה כוונתו של כלב בפסוק זה?
רש"י: "ויהס כלב, השתיק את כולם. אל משה, לשמוע מה שידבר במשה. צווח ואמר: וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם? השומע היה סבור שבא לספר בגנותו, מתוך שהיה בליבם על משה, בשביל דברי המרגלים. שתקו כולם לשמוע גנותו, אמר: והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו. עלה נעלה, אפילו בשמים, והוא אומר: עשו סולמות ועלו שם נצליח בכל דבריו".
בכור שור: "שישמעו מה שמשה אומר, שהיה מדבר, כדכתיב במשנה תורה: 'ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם. ה' אלהיכם ההולך לפניכם הוא ילחם לכם'".
רמב"ן: "שתק אותם ואמר: 'עלה נעלה… כי יכול נוכל לה', לומר אמת הוא שהעם חזק אבל אנחנו נחזק מהם ומעריהם הבצורות, על כן אמר "לה". אז ענו המרגלים ופירשו דבריהם, ואמרו: לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו, לאמר: אפילו העם אם יצאו אלינו בשדה לא נוכל לעלות אליהם להלחם בה, אף כי נכבוש מהם ערים בצורות גדולות מאד".
אור החיים: "אין כח באדם הדיוט להשתיק המון, 600,000, לזה בא במאמרו כי הוא משתיקם אל משה ולא לגזירתו, ואמר: 'עלה נעלה וירשנו אותה', פירוש גם לפי דברי המרגלים נוכל לה".
נכוון את הילדים לחשוב מה ביאור מעשיו של כלב?
נמקד אותם לחשוב מדוע עשה זאת?
שינוי שמו של הושע ליהושע
וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ (יג, טז)
מתי קרא משה להושע יהושע?
רש"י: "התפלל עליו: י-ה יושיעך מעצת מרגלים", משמע שבאותו מעמד שינה שמו.
רשב"ם: לא עתה קרא אותו כן, שהרי כבר קודם לכן נקרא 'יהושע', אלא כך פירושו: הושע בן נון, שאמרנו למעלה שנקרא כן בבית אביו, הוא אותו שקרא משה 'יהושע', כשנעשה משרתו והפקידו על ביתו. שכך היה מנהגם, כמו 'ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח'.
חזקוני: "לא שקראו עתה יהושע, אלא כך הפירוש הוא: שקראו משה יהושע כבר כשנעשה משרתו ומצא חן בעיניו, שכן הוא המנהג. שכן מצינו באברהם ושרה ויעקב, דניאל, חנניה, מישאל ועזריה.
הדר זקנים: "לפי הפשט לא עתה נקרא, אלא מתחילה כשנעשה משרתו מצא חן בעיניו ושינה שמו לטוב, כמו שעשה הקב"ה לאברהם ולהבדיל בין קדש לחול בין טמא לטהור כן עשה פרעה ליוסף ונבוכדנצר לחנניה מישאל ועזריה. לפי שקורא אותו כאן הושע ובכל התורה כולה קורא אותו יהושע, אומר לך ששמו הושע, אלא משה שינה שמו".
ריב"א: כשכתב משה את התורה כבר נשתנה שמו.
