גליון במדבר תשפ"ג

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד (א, א)

מדוע כתבה התורה שהדיבור היה 'בְּאֹהֶל מוֹעֵד'?

רמב"ן: לאחר שהפסיקה במצות שמיטה ויובל בפרשת בהר, הדגישה התורה בפסוק זה שמעת שהוקם המשכן, כל דיבורי הקב"ה היו מאהל מועד.

שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם (א, ב)

מדוע התורה הורתה למנות אותם בתחילת חודש זה?

רשב"ם: "לפי שמעתה צריכים ללכת לארץ ישראל ובני עשרים ראויים לצאת בצבא המלחמה, שהרי בעשרים בחדש השני הזה נעלה הענן".

מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל (א, ג)

מדוע מגיל עשרים?

רבינו בחיי: "לפי שאינו חזק כל כך למלחמה, אלא מבן עשרים, וכמו שאמרו רז"ל: 'בן עשרים לרדוף' (אבות ה, כא)".

 

לִבְנֵי יוֹסֵף, לְאֶפְרַיִם… לִמְנַשֶּׁה… (א, י)

מדוע אפרים נכתב לפני מנשה, בניגוד לפרשת מסעי, שבה מנשה לפני אפרים?

שיר מעון: גם בדגלים ובמנין, שהיה סביב המשכן ואוהל מועד אפרים קודם למנשה, משום שהיה תלמיד חכם וישב בבית מדרשו של יעקב, לעומת מנשה שהיה המליץ והממונה למכור לבאים למצרים. אולם בפרשת מסעי, שמדובר בהנחלת הארץ, פעולה ממונית, הקדים את מנשה שהיה בבחינת "זבולון" לאפרים.

כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה וַיִּפְקְדֵם בְּמִדְבַּר סִינָי (א, יט)

מדוע כתבה התורה שהמפקד היה 'בְּמִדְבַּר סִינָי'?

רשב"ם: משום שבמפקד השני שבפרשת פנחס כתוב: "וידבר משה ואלעזר אותם בערבות מואב", כתבה התורה במפקד זה את המילים "במדבר סיני", להדגיש את המקום שבו נערך.

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ (ב, ב)

מה ביאור המילה בְאֹתֹת ?

רשב"ם: "סימן היה בנס של כל דגל, כגון בשל יהודה – אריה, בשל יוסף – שור".

אבן עזרא: "שהיה לדגל ראובן צורת אדם מכח דרש דודאים, ובדגל יהודה צורת אריה, כי בו המשילו יעקב, ובדגל אפרים צורת שור, מטעם בכור שור, ובדגל דן צורת נשר".

סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ  (ב, ב)

כשייסד רבי מאיר שפירא מלובלין את ה'דף היומי', אמר: כתוב: "איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד", בנ"י באים מעדות שונות ומנהגים שונים, איש על מחנהו ואיש על דגלו, מה מקשר כל יהודי ויהודי?

המשותף ליהודי הבא מאמריקה וליהודי הבא ממרוקו – הוא סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ. המשנה חוברה בירושלים, הגמרא נכתבה בבבל, רש"י כתב את פירושו בצרפת, תוספות באשכנז, הרי"ף נכתב במרוקו והרמב"ם כתב את חיבורו בספרד.

 

וּצְבָאוֹ וּפְקֻדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת (ב, ד)

מדוע כתבה זאת התורה?

רמב"ן: "והזכיר כל זה, להודיע שמימי המנין ועד שנתקנו המחנות וחנו כן לדגליהם וכן נסעו לא נפקד מהם איש, וזה מעשה נס, שיהיו עשרים יום, שלא ימות אחד מכל העם הגדול הזה".

וְהַחוֹנִם עָלָיו מַטֵּה שִׁמְעוֹן (ב, יב)

מדוע כתוב 'וְהַחוֹנִם' בכתיב חסר?

הנצי"ב מוולוז'ין: ללמדנו ששבט שמעון לא התקרבו כל כך לשבט ראובן, מפני שהיו בהם אנשי רשע.

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה (ג, א)

לאחר הכותרת 'תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה', מדוע לא נמנו גם בני משה, אלא רק את בני אהרון?

רש"י: המילים 'תולדות משה' מוסבות על בני אהרן, שנקראו כך משום שמשה לימד אותם תורה, וכל המלמד את בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילד אותו.

בכור שור: בני אהרון, שהיו כהנים נמנו, ולאחר מכן משה והלויים. הגדרת 'משפחת העמרמי' מתייחסת למשה ובניו, (לעמרם לא היו בנים, פרט למשה ולאהרון). בני אהרון נמנו בפני עצמם, ובני משה נכללו במנין הלויים.

כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם… שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אָלֶף (ג, לט)

מדוע שבט לוי היה השבט הקטן מכל השבטים, ומספר אנשיו היה הנמוך ביותר מכל השבטים?

רמב"ן: שאר השבטים שהשתעבדו במצרים, התרבו למעלה מדרך הטבע, משום שהתברכו בברכת ה' "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ", בניגוד לשבט לוי, שלא השתעבד במצרים, ולכן לא חלה עליו ברכה מיוחדת זו, וממילא הם התרבו כדרך כל הארץ, והיו פחותים משאר השבטים.

כָּל בָּא לַצָּבָא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה (ד, ג)

מדוע משא בני קהת נקרא 'מלאכה' ואילו משא בני גרשון ומררי (לקמן ד, כג) 'עבודה'?

אור החיים: במשא הארון ע"י בני קהת לא היתה 'עבודה', כי אמרו חז"ל ש'הארון היה נושא את נושאיו', ולא הרגישו כלל כובד בנשיאתו, ולכן משא בני קהת מכונה 'מלאכה', אולם לבני גרשון ומררי שנשאו את הקרשים ואת השאר, היתה עבודת משא טבעית, ולכן כתוב 'עבודה'.

וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ (ד, יט)

מדוע כפל הלשון, 'וחיו ולא ימותו'?

אור החיים: נוסף לזהירות כל אחד לבצע את תפקידו כראוי, שלא ימותו, גם עצם ההתעסקות בארון התורה תביא להם ברכה לחיים, ואריכות ימים. ובלשון קודשו: 'כי בהתעסקם בארון שבו התורה, שהוא מקור החיים, יאריכו ימים'.