וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ (יג, טז)
מדוע נקרא יהושע 'בִּן נוּן' בחיריק (בִּן), בשונה מניקוד המילה 'בֶּן' בסגול? (כדוגמת 'בן עוזיאל', 'בן ישי').
חתם סופר: כששונה שמה של 'שרי' ל'שרה' נטלה התורה את האות י' (ערך מספרי 10) משמה וחילקה ל-2 אותיות ה' (ערך 5), אחת לשרה (שָׂרָה) ואחת לאברהם (אַבְרָהָם). האות י' ש"הוצאה" משרי עמדה לפני כיסא הכבוד וקבלה על כך, עד שבא משה והוסיף אותה לשמו של הושע בן נון, וקרא לו 'יְהוֹשֻׁעַ'. בשמה של שָׂרַי האות י' היתה עיצור סופי ללא תנועה (בלי נקודה שתחתיה). משנכנסה בראש השם 'יְהוֹשֻׁעַ' היא זקוקה לניקוד משלה, ניקוד השְׁוָא ( ְ) המורכב משתי נקודות אנכיות.
סימני הניקוד (שהם חלק מהתורה שבע"פ) ניתנו במספר קבוע ומדויק מסיני, ואין להוסיף עליהם אפילו נקודה אחת.
מאיפה לוקחים שתי נקודות עבור השווא של יהושע? כדי ליצור את השווא (שתי נקודות) תחת האות י' של יהושע, "השאילו" שתי נקודות מניקוד הסֶגוֹל ( ֶ) המורכב מ-3 נקודות של המילה 'בֶּן' (שהיתה אמורה להיכתב 'בֶּן נון').
לאחר שנלקחו שתי נקודות מהסגול (3 נקודות), נותרה תחת הבי"ת רק נקודה אחת, שהיא ניקוד החִירִיק ( ִ ). בשל כך, הניקוד השתנה ל-'בִּן', אך המשמעות המקורית שלו נותרה כפשוטה: 'בֶּן' (בנו של נון).