גיליון פרשת וישלח תשפ"ג

עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה (לב, ה)

מדוע יעקב אמר למלאכים לספר לעשו שהתגורר אצל לבן?

רש"י: במילים אלו ביקש לפייס את עשו, על שלקח את הברכות. יעקב אמר לו שלא נעשה אצל לבן שר וחשוב, אלא היה אצלו גר, ואין סיבה שישנא אותו על כך.

הדר זקנים: יעקב רצה להפחיד את עשו, ואמר לו: עם לבן, אבי הרמאים, התמודדתי ויכולתי לו. ועל כן עליך להיזהר ממני.

וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר (לב, יז)

מדוע הקפיד יעקב על מרווח ביניהם?

ספורנו: יעקב הקפיד שבכל עדר יהיה מספר בע"ח מדויק, זכרים כנגד נקבות, שיתרבו. הרווח נועד למנוע מהם  מלעבור מעדר לעדר, שלא יתערבו.

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי (לג, ט)

מה ביאור תשובת עשו ליעקב?

אור החיים: עשו ענה לו שאם שלח לו את המנחה משום שמעוניין להנות אותו, הרי שיש לו רב ואינו צריך אותה, ואם מכוון להנאת עצמו, כפי שאמר 'לִמְצֹא חֵן', אזי 'יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ', כלומר, לא תהיה ניכרת אהבתי אותך, ולכן החזר מנחתך.

עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה (לג, יד)   

מתי יעקב התכוון להגיע לשעיר?

רד"ק: יעקב לא התכוון להגיע לשעיר, אלא אמר לו כך, כדי להפיס את דעתו.

חזקוני: יעקב אמר לו שלאחר שיושיב את בניו, נשותיו וצאנו במקום מנוחתם, יבוא אליו לשעיר להתכבד ושם יתראו.

וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר (לד, יג)

מדוע בני יעקב ענו ולא יעקב בעצמו?

רמב"ן: חמור ושכם דיברו עם יעקב, אולם הוא לא ענה להם, בניו לא רצו שידבר על כך, אלא דיברו במקומו, משום שאין זה לכבודו, לעסוק בנושא זה שיש בו קלון.

וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב… וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר (לד, כה)

מה היה ההיתר להרוג את אנשי שכם?

אור החיים: בני יעקב התכוונו להרוג רק את שכם, בעל העבירה, אולם כל בני העיר עמדו בפרץ כנגדם וניסו למנוע מהם מלהרוג את שכם, והוכרחו בני יעקב להרוג את כל תושבי העיר, מדין רודף.

עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ (לד, ל)

במה האשים יעקב את בניו?

רבינו בחיי: יעקב חשש שיושבי הארץ יוציאו עליו שם רע, שיאמרו: שבניו הרעו לאנשי שלומם.

ספורנו: יעקב האשים את בניו, על שהרגו את אנשי שכם, על אף שביצעו את חלקם בהתחייבות ומלו עצמם.

וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה (לה, יט)  

מדוע נקברה 'בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה'?

מדרש רבה (פב, י): "מה ראה אבינו יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב אבינו שהגליות עתידות לעבור שם לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים, הדא הוא דכתיב 'קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ'

רבינו בחיי: כבוד הנשים שקבורתן תהיה במקום מיתתן, וכן מצינו בשרה, שמתה בקרית ארבע ונקברה בחברון.