ברכת כהנים – רק באהבה

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם… (ט, כב)

רש"י: "ברכת כהנים. נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל"

מדוע רק עכשיו בירך אהרון את העם בברכת כהנים, ולא קודם?

נפסק בשלחן ערוך שכהן שאינו אוהב את ציבור המתפללים שהוא עומד לברך, או שהציבור לא אוהב אותו, לא ישא כפיו. אהרן הכהן עשה את העגל, ויתכן שהיה בליבו כעס על עם ישראל על שהביאו אותו למצב שנאלץ לעשות כן. גם עם ישראל מצידם כעסו על אהרן על שהחטיאם בעגל. הכעס ההדדי שלהם זה על זה מנע מאהרן לברך אותם בברכת כהנים.

משהוקרבו כל הקרבנות, הקב"ה סלח לכולם ונעשו אוהבים. כתוצאה מכך יכל אהרן לברכם ולומר מתוך אהבה אמיתית "יברכך ה' וישמרך".

כדי לברך אדם מכל הלב צריך לחוש כלפיו רגש של אהבה.