ברכת השובע

כו, ה וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם
רש"י: "אוכל קמעה ומתברך במעיו".
מדוע אוכל קמעה, הרי יהיה שפע רב ומחסנים מלאים תבואה, כפי שכתוב "וישן מפני חדש תוציאו"?
אם נקח לדוגמא השוואה בין סעודת שבת של עשיר לבין סעודת שבת של עני. שניהם אמנם קונים חלות גדולות לשבת, העני משביע את עצמו מהחלה הואיל ויש לו דגים ובשר בצמצום רב והוא בטל בשישים בחלה.
העשיר לעומתו, ממעט באכילת החלה, שהרי יש לו מעדנים בשר ודגים, ובסוף הסעודה כשמגיע לברכת המזון נזכר שעדיין לא אכל כזית חלה, ואז אוכל קצת חלה להשלים שיעור כזית.
הפסוק "ואכלתם לחמכם לשובע" נאמר על העשיר, כששבע ואוכל קמעה מהחלה, משום שכבר התברך במעיו משאר המאכלים