ברכת הבנים – מנשה ואפרים – דבר תורה לפרשת ויחי
מח, כ וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה:
מדוע אפרים ומנשה הם המודל לברכת הבנים בליל שבת, ולא אברהם, יצחק ויעקב, אבות האומה, כשם שאת הבנות מברכים שידמו לאמהות – שרה, רבקה, רחל ולאה?
כשיעקב בירך אותם ושיכל את ידיו – יד ימין על ראש אפרים הצעיר ויד שמאל על ראש מנשה הבכור, העביר את הבכורה ממנשה לאפרים. אך טבעי היה שמנשה יפנה לסבו וישאל מדוע מנשל ממנו את הבכורה ומעבירה לאחיו הצעיר. אך מנשה שתק, מתוך כבוד לסבו ומאהבתו העצומה לאחיו.
יוסף ניסה להסביר לאביו שמנשה הבכור ויד ימין צריכה להיות על ראשו. ניתן להבין היה את אפרים אם היה פונה לאביו יוסף ואומר לו: "אבא, מה אתה מתערב? האם סבא, שיש לו רוח הקדוש, לא יודע מה הוא עושה?" אך גם אפרים שתק, וניכר בו הכבוד לאביו ולסבו ואהבה עצומה לאחיו.
יעקב בירך: "בך יברך ישראל", כל אב בישראל ירצה להתברך בבנים כמוכם, שאין ביניהם שנאה, קנאה ותחרות, אלא רק אהבה אמיתית מתוך כבוד וויתור, לצד כבוד להורים ולסבים.
