מדוע אברהם השביע את אליעזר שלא יקח אשה מבנות הכנעני? במה בנות ארם עדיפות עליהן?
- רד"ק: משום שזרע כנען ארור וזרעו של אברהם ברוך, ולא יתערב זרע ברוך בזרע ארור.
- חזקוני: אברהם לא רצה שיגידו שקיבל את הארץכתוצאה מנישואי בנו, אלא שיראו כולם שהבטחת הקב"ה[1] התקיימה.
- ר"ן: משום שהכנענים היו מושחתים גם במידות ובמעשי התועבה, כפי שכתוב "וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ"[2], לעומת בני משפחתו, שאמנם היו עובדי אלילים, אולם היו בעלי מידות טובות[3].
- רבינו בחיי: אברהם רצה שבנו ישא אשה מבנות משפחתו, כפי שעשה בעצמו[4], וראה יתרון גדול לנישואין עם בת משפחה, בהרבות שלום ואחוה בעולם.
- כלי יקר: אברהם אמר לאליעזר שלא ישיב את בנו לארצו ולמולדתו, כדי שלא יושפע מהם[5]. הוא חשש שאם יגור שם ילמד ממעשי לבן ובתואל, ועל כן הבהיר שיגור בארץ כנען. לעומת זאת, אסר עליו להשיא אשה מבנות כנען, משום שידע שיתרחק מהם ולא ילמד ממעשיהם, שהיו שטופי זימה ועברו על עבירות רבות שבין אדם לחברו, וזאת בתנאי שלא יתחתן עמהם.
- רבי אברהם מסוכצ'וב: בניגוד לכנענים, שהיו מושחתים במידות, אנשי מולדתו של אברהם, היו תועים בענייני אמונה. אמנם שגו בדעותיהם, אבל בחינה זו אינה תורשתית, כפי שאכן התגלתה רבקה, כצדיקה.
- הכתב והקבלה: הכנענים היו בעלי מידות רעות, וחיו באמונה משובשת, שהשפיעה על בניהם, במידות מושחתות ביחס לזולת, כגון שנאה, נקמה, כעס, אכזריות ועוד, שעשו רושם רב בנפשם. אמנם גם לבן ובתואל היו עובדי אלילים, אך הם לא הנחילו את העבודה זרה לבניהם כמורשת, ואין זה מחויב המציאות שהאמונה השלילית תשפיע גם על צאצאיהם.
- רבי זלמן סורוצקין: לאחר שתרח עשה תשובה, שבה כל המשפחה לדרך הנכונה.
[1] "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (לעיל יב, ז), "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם" (לעיל יג, טו).
[2] ויקרא יח, ג.
[3] מושב זקנים ביאר באופן דומה והוסיף שמשפחתו של אברהם היו אנשי אמת.
[4] כך גם נהג עמרם, כפי שכתוב: (שמות ב, א) "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי".
[5] 'פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה' (לקמן פסוק ו).