וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי (כט, כה)
מדוע יעקב כפל את לשונו, ושאל 'מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי… וְלָמָּה רִמִּיתָנִי'?
אלשיך מתרץ שיעקב אמר ללבן שני דברים: א. 'מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי', חשבת להרע לי, אולם עשית לך חרפה ובוז. ב. 'וְלָמָּה רִמִּיתָנִי', הרי ברחל עבדתי עמך ואתה מחויב לתת לי אותה, 'וְלָמָּה רִמִּיתָנִי', מה בצע ברמאות, הרי לאה תחזור אליך.
אור החיים מבאר שיעקב קבל על שני דברים: א. 'מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי' – על המעשה, שנתן לו את לאה במקום רחל. ב. 'וְלָמָּה רִמִּיתָנִי' – שעשה זאת בדרך רמאות. בחלק השני גילה דעתו, שלא כל כך היה מקפיד עליו אם לא היה עושה ברמאות. יעקב הקפיד עליו משום שהיתה לזה השפעה על הצד הרוחני שלו, נוסף על הגנות, שנשוי לאשה שנישאה לו בדרך רמאות.
מלבי"ם מסביר שיעקב שאל אותו שתי שאלות: א. 'מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי' – למה לא נתת לי את רחל, ב. 'וְלָמָּה רִמִּיתָנִי' – למה נתת לי את לאה, שאיני רוצה אותה.