ביאור ציווי רבקה ליעקב 'שְׁמַע בְּקֹלִי'

וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ (כז, ח)

מדוע רבקה הוסיפה ואמרה לו 'שְׁמַע בְּקֹלִי'?

אלשיך: רבקה הבינה את הקושי של יעקב לעשות זאת, ולכן אמרה לו: אל תעשה זאת כדי לקנות את הברכות או לרמא את אחיך, אלא רק כדי לשמוע בקולי, ובכך תקיים מצות כיבוד אם. בהיותך 'בְנִי', אתה מחויב בכבודי ועל כן 'שְׁמַע בְּקֹלִי', ואל תשתף בכוונת המעשה גם רצון לקנות את הברכות כמו עשו. בניגוד לעשו מטרתך במעשה רק לקיים 'לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ'.

מלבי"ם: רבקה אמרה ליעקב שעליו לעמוד ב-3 חיבורים כתנאי לקבלת הברכה: א. 'שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ', שיקיים מצות כיבוד אם, כנגד כיבוד אב, ששלח יצחק את עשו לקיים. ב. 'וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב', כנגד הכנת נפש המברך להמשיך את הברכה, כפי שביקש מעשו, שיכין לו מטעמים. ג. 'וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ', שיאכל כדי שיברכך שתהיה האכילה תמורת הברכה, מעין "שוחד" לגוף, שלא יעכב את הנפש להתקשר למקור הברכה.

רבי זלמן סורוצקין: רבקה ביקשה מיעקב שיקבל את הברכות, לטובתו. משראתה שהוא לא רוצה לרמאות את אביו, והיה בבחינת "אנוס וכפוף ובוכה" (מדרש רבה סה, טו), ציוותה עליו לעשות כך, משום כבודו של יצחק, שלא יטה דין ויתן לרשע ברכות, וייגרם בכך עוול לצדיק, ועל כן סיימה את דבריה במילים 'לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ', ויעקב הוכרח ללכת.