וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת (ל, לז)
מדוע יעקב עשה זאת? האם אין בכך רמאות?
כתוב בפסיקתא זוטרתא: "ואם תאמר, היאך עשה יעקב ככה, להציג את המקלות על הבריכות ליחמנה במקלות, והדבר נראה כגניבה? תשובה, חלילה אין זה גניבה, שהמלאך כבר אמר לו, שנאמר 'ואשא עיני ואראה', מה שעשה על פי המלאך עשה, שכן דרך האות שיבוא על עשיית המעשה, כמו שעשה משה רבינו במצרים בשחין, שזרק פיח כבשן ונעשה שחין, וכן הכנים, וכיו"ב… כך עשה יעקב אבינו על ידי מעשה, והיה המלאך מסייע לו, וילדו כיוצא במקלות, ואם לא יאמינו בזה הדבר, שעל ידי המלאך היה, כל מי שהוא רוצה לעשות כל צאנו לבנים ישים מקלות לבנות בשקתות המים יהיו כן, הלא כלא כלום, אלא ללמדך כי סייעתא מן שמיא היה".
רבי חיים פלטיאל מתרץ שהצעת יעקב דיברה על הסרת השה, לא על השוורים, כפי שעשה לבן, ששינה ורימה את יעקב. וצריך לומר גם שיעקב הזהיר את לבן, כשאמר לרחל 'כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא', וכדרשת חז"ל "אם לרמאות, כי אחי אביה הוא", אם יעשה לי רמאות אף אני אעשה לו כן. משרימהו לבן תחילה והחליף את משכורתו והפר את הסיכום שביניהם, המעשה של יעקב היה בבחינת נס, ולא רמאות.