ביאור השיח שהתקיים בין בלעם לאתונו
וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ… וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי… הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה (כב, כח-ל)
מה ביאור השיחה שהתקיימה בין בלעם לאתונו?
רבינו בחיי: "היה ראוי בלעם שיתמה בפלא הגדול הזה של דבור האתון ושירעיש מן הנס המחודש והמבהיל את כל ההולכים עמו בדרך, והיה לו לחשוב ולהתבונן כי מאת ה' היתה זאת לסכל עצתו ולהשיב חכמתו אחור. אבל מתוך אכזריותו ורוע טבעו ומרוב חפצו ללכת לקח הענין בדרך תמות, ולכך השיב כאדם שמדבר עם חברו: 'כי התעללת בי'.
ושרי מואב ושני נעריו שראו הפלא הזה ולא שאלו לו ולא דברו מאומה, אפשר לומר כי היו כלם קודמין לו בדרך ובהשארו יחידי אחור אירע לו הנס הזה, והם לא ראו כי לא היו במעמד אחד, או אולי היה הכל במעמד אחד ולא היו רואים ושומעים כי אם בלעם לבדו כי כן יקרה לאנשי רוח הקדש".
מלבי"ם: "'וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם: מֶה עָשִׂיתִי לְךָ?', אמרה: וכי עשיתי לך דבר כזה מעודך עד שהיית חושב שאני חמור שעסקיו רעים והכיתני?
וזה עצמו מה שאמרה: 'הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה', רק שבלעם לא הבין את דברי האתון וחשב שמה שאמרה: 'מה עשיתי לך', רצונו לומר: מה עשיתי לך עתה, ועל זה השיב: 'כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי'.
ופירשה לו שכוונתה: מה עשיתי לך מעודך עד היום הזה, ורצונו לומר: הלא כשראית שינוי כזה, שלא קרה לך מימיך, היה לך לשום על לב שאינו מקרה רק שיש לו סיבה, ולדרוש על הסיבה, בפרט שדרך הקוסמים לשום לב על כל עיכוב שיקרה להם בדרך.
