ביאור ההבטחה ונתתי שלום בארץ
וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם (כו, ו)
לאחר שנכתב לעיל 'וישבתם לבטח בארצכם', מדוע כתבה התורה 'ונתתי שלום בארץ'?
בכור שור: "לפי שיש בני אדם בעולם שיושבים בטח ואינם שמים פחד על לבם, אבל היה להם לירא אם היו שמים על לב. ויש בני אדם שיראים ומתפחדים, אף על פי שאין צריך, לכך נאמר 'וישבתם לבטח', שלא יהיה לבבכם נרעד, ולא לשוא תבטחו, כי 'נתתי שלום בארץ', ואין שום מזיק שיחריד, לא חיה רעה ולא חרב, וחרב לא תעבור. אפילו חרב של שלום, שיש לו שלום עמכם והולך על עם אחר".
אור החיים: התורה מכוונת בפסוק זה על השלום הפנימי שישרור בעם ישראל, בינם לבין עצמם, שלא יהיה ביניהם פירוד לבבות. שהקב"ה יטע ביניהם שלום ורעות.
הברכה הראשונה 'וישבתם לבטח בארצכם' היא רק על השלום מ'בחוץ', מהמדינות מבחוץ, שלא יקומו עלינו למלחמה נגדנו. ועדיין צריך ברכה שיהיה שלום מ'בפנים', שלא יהיה פירוד לבבות בעם ישראל בין איש לרעהו, ועל כך באה הברכה הנוספת, 'ונתתי שלום בארץ', שיטע ה' בעם ישראל שלום ורעות בין איש לאיש. שלום מבחוץ ללא שלום מבפנים אינו יעיל, אין בו ברכה.
העמק דבר: "מוסיף הכתוב לבאר האיך תשבו בטח, שהרי אף על גב שלא יהיו נצרכים לצאת מן הארץ בשביל פרנסה, מכל מקום אין בזה ראיה שלא יהיו נצרכים להתהלך ממקום למקום בשביל שמירת הארץ. על זה אמר הכתוב דלא בשביל מלחמת התושבים עצמם, שיהיה שלום בארץ, ולא בשביל מלחמת אומות העולם".
