ביאור ברכת יעקב ליהודה
חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב (מט, יב)
מה ביאור ברכת יעקב ליהודה?
מדרש אגדה: "כשיעמוד אדם במקום גבוה על שן הסלעים, יראה הבקעה לבנה ביותר, מחלב מן השעירים והצאן והבקר שביהודה".
רד"ק: המילה 'שִׁנַּיִם' מוסבת על שני הסלע, שיהיו לבנים מחלב הרחלים, העיזים והפרות שיזוב מהן מרוב חלב. פסוק זה מדבר בדרך משל על המלך המשיח.
בכור שור: מראה עיניו אדום, יותר מהיין שהוא שותה, ושיניו לבנות יותר מהחלב שהוא אוכל. כלומר, אדם יפה ובעל תואר והגון למלכות, כפי שכתוב על דוד 'אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי'.
ספורנו: יעקב נתן סימנים לביאת המשיח, הסימן החמישי והאחרון יהיה השובע שיגדל בימיו, שלא כמנהגו של עולם, שעיני האנשים יתאדמו מרוב שתיית יין, ושיניהם יתלבנו מרוב שתיית החלב.
הנצי"ב מוולוז'ין: יעקב ביטא את השפע שיהיה ביהודה בביאת המשיח, ואמר שכשם שמשתמש בכביסה ביין חי, מרוב העושר וריבוי היין, כך שותה יין חי, וכתוצאה מכך עיניו חכלילות ושיניו אדומות ואמר 'וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב', שמלבין את שיניו באמצעות שתיית החלב, שיהיה הרבה חלב צאן בחלקו, (כידוע שהביאו לביהמ"ק כבשים מחברון שביהודה).
