כח, יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא
רש"י: "עשאן כמין מרזב סביב לראשו שהיה ירא מפני חיות רעות, התחילו מריבות זו עם זו, זאת אומרת: עלי יניח צדיק את ראשו, וזאת אומרת: עלי יניח, מיד עשאן הקב"ה אבן אחת".
מה השיג יעקב אבינו באבנים שהניח סביב ראשו להגן על עצמו, והרי עדיין גופו ורגליו לא היו מוקפים אבנים? ובפרט שגם ראשו עדיין לא היה מוגן מהחיות, שיכלו לטפס על האבנים?
יעקב אבינו סמך על הקב"ה, שלא יארע לו שום נזק גם ללא האבנים. הוא הניח אבנים סביב ראשו רק כדי לעשות מעט השתדלות, וכדי "להלביש" את הנהגת הקב"ה בדרך הטבע, כי כן הנהגת הקב"ה עם ברואיו, למרות שהוא מזמין לבוטח בו את כל צרכיו, עם זאת מלביש הכל בתוך דרך הטבע.
מכאן שעל הבוטח בקב"ה לעשות השתדלות מינימלית, כדי שלהנהגת הקב"ה תהיה תפיסה ואחיזה באחד מדרכי הטבע