אמונה באלילים מול אמונה בה' – דבר תורה – פרשת האזינו
יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם (לב, יז)
רש"י: "כתרגומו, דלית בהון צרוך (=אין בהן כח ויכולת), אילו היה בהם צורך לא היתה קנאה כפולה כמו עכשיו".
כלומר בשדים אלו אין כל כח, ולכן התביעה כלפי הפונים אליהם כפולה, הם עוברים איסור חמור, למרות שלא יוצאת ממנו שום תועלת.
אמר על כך רבי זלמן סורוצקין: כשמדברים עם אנשים על נושא האמונה, יש מהם שאומרים: אני מאמין רק במה שאני רואה, ובמה שאני לא רואה, איני מאמין.
מזוזה בדלת אינו קובע, משום שלא רואה את התועלת שתהיה לו מכך, אבל פרסה הוא תולה על הדלת להצלחה, ושיני שום במרפסת לשמירה…
אם יש לו חלילה חולה בבית, הוא ירוץ למכשפי אליל, ובלבד שלא לרבנים.
ועל כך אמר משה רבינו: "יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים", ילכו שולל אחר הבלים מוחלטים, "לֹא אֱלֹהַּ".
אבל "אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם", אל האלוקים לא יפנו, ולכן רעתם כפולה.
דבר תורה – פרשת האזינו
