אכילת המלאכים בשר וחלב
וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ (יח, ח)
מדוע לא נזהרו המלאכים מלאכול בשר וחלב יחד?
פסיקתא זוטרתא (סימן ח): "מיכן שבתחילה ראוי להביא מיני חלב, ואחר כך תבשיל של בשר".
חזקוני: משמע שלא הקפידו על הפרדה בין בשר לחלב, "זהו ששנו רבותינו שאמר להם הקב"ה למלאכים: תינוק הנמול בבית ישראל משמרה יותר מכם שאכלתם בשר בחלב".
אלשיך: כשראה אברהם שהנער לא הכין עדיין את הבשר הרך והטוב, כי לא היה זריז כמוהו, ורצה לתת להם את האוכל בהקדם, לא המתין עד שיסיים הנער להכין ובינתיים הביא להם חלב.
מלבי"ם: את הבשר עשה אברהם על ידי ספר יצירה, ובשר כזה מותר לאכלו עם חלב.
משך חכמה: בן הבקר היה בן פקועה (עובר שהוצא מבטן הבהמה לאחר שחיטתה, שמותר באכילה גם ללא שחיטה, שכן רואים בו חלק מגוף אימו, שנשחטה כהלכה), ואין בה משום בשר וחלב.
