אחדות – לפרשת בחוקותי

בתחילת פרשתנו בחוקותי כתוב: "וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם", ובפסוק שאחריו כתוב: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד…".

נשאלת השאלה, לאחר שכתבה התורה 'וישבתם לבטח בארצכם', והובטחנו שלא יקומו עלינו אויבים, מדוע צריכים ברכה נוספת על השלום, הרי זה כלול?

ביאר ה'אור החיים', שהברכה הראשונה 'וישבתם לבטח בארצכם' היא הבטחה רק על השלום מ'בחוץ', שהמדינות הסובבות אותנו לא יקומו נגדנו למלחמה.

ועדיין אנו צריכים שיהיה שלום מ'בפנים', שלא יהיה פירוד לבבות בעם ישראל בין איש לרעהו. ועל כך באה הברכה הנוספת, 'ונתתי שלום בארץ', שיטע הקב"ה בעם ישראל שלום ורעות בין איש לרעהו.

שלום מבחוץ ללא שלום מבפנים אינו יעיל, אין בו ברכה.

 

לפי זה ניתן להבין דבר נוסף. המשך הפסוק "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ… וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב". ולכאורה, הסדר צריך להיות שונה, שהרי תחילה 'וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב' ובעקבות זה התוצאה אמורה להיות 'וְנָתַתִּי שָׁלוֹם'?

אלא, שביאור הדברים: 'וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ', מתי יהיה שלום? 'בארץ'. כשישרור שלום בארץ – ביניכם לבין עצמכם, ריב לא יפריד בין אחים ומדנים לא יפלגו מחנות, אז: 'וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב'.

 

יודגש שכוונת התורה לאחדות, לא לאחידות, שהרי כשמתבוננים סביבנו, רואים אנו שכל אחד שונה מזולתו. מותר להיות שונה ולחשוב אחרת, אין זה סותר את האחדות. חז"ל אומרים "כשם שאין פרצופיהם שווים, כך אין דעותיהם שוות". השוני מתבטא גם בממצאים המדעיים של דורנו – בטביעות אצבעות, במבנה DNA ועוד. השוני מלמד שכל אדם הוא ייחודי – אין בעולם עוד אחד עם אותו מראה, אותה דעה וכו'. במידה מסוימת הוא "בודד".

אם כולם היו נבראים בזהות מוחלטת – היה אולי יותר נוח, אבל הרבה יותר "משעמם". יתכן שהיינו נפטרים מחיכוכים ומריבות, אך היינו מפסידים הפריה הדדית, שכן הכל היה צפוי, חדגוני ומקובע. כמו גוף שבנוי מאלפי תאים ואברים שונים, כך השוני – ודווקא השוני – שבין אנשים, יוצר עם שלם ובריא.

גם תאומים אינם זהים לחלוטין, זה אחד מפלאי הבריאה, שכל אדם הוא ייחודי. טבעם של בני אדם, שאין איש דומה לחברו, בניגוד לחפצים כדוגמת מטבעות שטובעים את כולם בחותם אחד, כל מטבע דומה לזולתו.

השלום הטוב ביותר הוא זה שנוצר דוקא מהניגודים. כדוגמא לכך, ניתן להסתכל על תהליך הכנת כוס "נס קפה":

נוטלים קפה שטעמו מר, ומוסיפים סוכר (שטעמו מתוק), לאחר שיוצקים מים – צבע הקפה שחור, וכשמוזגים חלב, שצבעו לבן הוא נהיה בהיר יותר לבן. בתחילת התהליך הוא חם מאוד, ולאחר הוספת החלב הקפה התקרר.

יש כאן עיקרון לכל החיים: אחדות נוצרת פעמים רבות דוקא מדברים מנוגדים.

משמעותה של האחדות

על משמעותה של האחדות, אנו קוראים בתחילת פרשת שמות: "הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ" (שמות א, ט) אמר האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין שפסוק זה מלמדנו שכשבני ישראל מאוחדים ואין ביניהם מחלוקת, הגויים מרגישים זאת, ועל כן חששו מבני ישראל ואמרו: "רב ועצום", שאין כל אומה יכולה לנו כשאנו מאוחדים.

להמחשה נוספת, נסיים במשל לאב, שלפני פטירתו ביקש מילדיו שלאחר מותו יקפידו על אחדות ביניהם. האב החזיק בידו חבילת זרדים (ענפים דקים) וביקש מכל אחד מהם שינסה לשבור את אגודת הענפים שבידו. משלא הצליחו, חילק לכל אחד ענף דק אחד וביקש ממנו לשברו. הם שברו את הענפים בקלות.

המסר, אמר האב לילדיו, בכל עת שתהיו מאוחדים ביניכם כחבילה זו של הזרדים, איש לא יוכל לכם. אולם אם תיפרדו, דעו לכם שכוחו של היחיד חלש הרבה יותר, ונשבר כענף דק.