אדם נדרש למצות את יכולותיו והפוטנציאל הגלום בו
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ (כט, ט-י)
מדוע התורה האריכה ופירטה "ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם טפכם נשיכם…", הרי כל אלו כבר נכללו במילה 'כולכם' כפי שכתוב בתחילת הפסוק "אתם ניצבים היום כולכם"?
הרב שטרנבוך שליט"א: בזוהר הקדוש כתוב על הפסוק 'אתם ניצבים היום': "היום דא ראש השנה" (פרשת בא ל"ב ע"א).
הפסוק רומז על יום ראש השנה שבו כולנו ניצבים למשפט לפני הקב"ה. כידוע כל יהודי נתבע לפי מצבו ויכולתו. תביעת הקב"ה מהטף אינה דומה לתביעתו מהנשים. ולא הרי תביעתו מחוטבי עצים ושואבי מים כתביעתו מ'ראשיכם וזקניכם', שהראשים והזקנים נתבעים יותר על כל פעולה. וגם בין חוטבי עצים לשואבי מים יש חילוק בתביעת הקב"ה מהם, שכל אחד נתבע לפי כוחו ויכולתו בהידור המצוות ובכוונת הלב בקיום המצוות.
מספרים על הרבי ר' זושא, שאמר: "כשאבוא לשמים לא ישאלו אותי למה לא היית הבעש"ט, אלא ישאלו אותי מדוע לא היית רבי זושא", שכן בשמים תובעים מכל אחד לפי מה שהוא לפי כוחותיו.
וכן פירש הבעש"ט בפר' בראשית מאמר הגמרא (ברכות לה ע"ב): "הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם", שהרבה רצו להידמות לרשב"י ולעשות כפי מעשיו, אך לא עלתה בידם כיון שאין כח ביד האדם להידמות לאדם אחר. על כל אחד לשאוף לקיים את חיובו כפי מה שהוא ולא להידמות לצדיק אחר.
