אברהם מוסר נפשו להצלת בן אחיו

יד, יד וַיִּשְׁמַע אַבְׁרָם כִּי נִּשְׁבָה אָחִּיו וַיָרֶק אֶת חֲנִּיכָיו יְׁלִּידֵי בֵיתו
הנהגת אברהם עם לוט אינה מובנת, ואף נראית כסותרת, שכן מצד אחד,
אברהם אבינו, איש החסד שהיה מקרב ומאכיל ומשקה כל עובר אורח,
דוחה ומרחיק מעליו את לוט באומרו לו "הפרד נא מעלי", ומנגד כששומע
שלוט נמצא בסכנה, מפקיר אברהם את עצמו ומס תכן להצילו.
אומר על כך רבי יחזקאל לוינשטיין: הרמב"ם כותב בצוואתו לבנו: "להיות
עבד לקרובים אבל רק בגוף ולא בנפש", זו היתה הנהגת אברהם עם לוט.
כאשר הנידון היה סכנה רוחנית לאברהם אבינו ולבני ביתו, לא היו בכך כל
ויתור או פשרה, והוא אומר ללוט בתקיפות: "הפרד נא מעלי".
אף שבוודאי לקח אברהם בחשבון את הירידה הרוחנית שתיגרם ללוט
בהיפרדו והתנתקותו ממנו, לא היה מקום לוויתורי ם. אבל במקום שלא
היה כל חשש להשפעה שלילית, הרי אברהם 'איש החסד' מוסר נפשו
להצלת ב ן אחיו .