ציווי בלשון יחיד ורבים
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה (יא, כו)
מדוע פתחה התורה בלשון יחיד 'רְאֵה' והמשיכה בלשון רבים 'לִפְנֵיכֶם'?
אבן עזרא: ניתן לכולם, אך הדגיש שדיבר הקב"ה אל כל אחד, ולכן פתח בלשון יחיד.
רבי חיים פלטיאל: הקב"ה אמר למשה: ראה (בלשון יחיד) אנכי נותן לפניהם היום (לשון רבים מוסב על בני ישראל).
רבינו בחיי: "אמר 'ראה' בלשון יחיד 'ולפניכם' בלשון רבים, כי משה ידבר עם הכל, עם היחידים ועם ההמון, ולפי שהברכה והקללה נאצלין משתי מדות שבהן נברא העולם והן מדת הדין ומדת רחמים שאין ענינם נגלה רק ליחידים המשכילים, לכך אמר 'ראה' בלשון יחיד, והוא ראיה בעין השכל, כענין: (קהלת א, טז) 'ולבי ראה הרבה חכמה ודעת', ולפי שהברכה והקללה הם זרוז להמון בקיום המצות והפחדם בעברם עליהן, לכך דבר עם ההמון ואמר 'לפניכם'…".
בעל הטורים: ה' אמר ליהושע 'ראה אנכי' והורה לו לברך את בנ"י כשיעברו את הירדן.
תולדות יצחק: "אמר 'ראה' לשון יחיד ואמר 'לפניכם' לשון רבים, שמדבר עם היחיד ועם הרבים, והטעם לפי שהברכה והקללה נאצלות משתי מדות שבהן נברא העולם, מדת הדין ומדת רחמים שאין עניינם נגלה רק ליחיד, לכן אמר 'ראה' פירוש בעין השכל, ולפי שהברכה והקללה זירוז להמון בקיום המצות והפסד בעוברם עליהם לכן דבר עם ההמון ואמר 'לפניכם'".
כלי יקר: "לפי שאמרו חז"ל (קידושין מ ע"ב) 'לעולם ידמה לאדם כאילו היה כל העולם מחצה על מחצה זכויות ועוונות עשה מצוה אחת הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות', לכך אמר אל כל יחיד ראה שיראה בעין שכלו כי כל מעשיו יחזרו לפניכם לכולכם.
הגר"א: המילה 'לפניכם' מורה שהתורה ניתנה לכולם, אך הדגיש שנתן לכל אחד את הבחירה ולכן אמר בלשון יחיד.
