סגולת אמירת מאה ברכות בכל יום בכל עת צרה

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל (כט, ט)

החיד"א כתב (רוח חיים דרוש א') שהמברך מאה ברכות בכל יום ניצול ממאה קללות שכתובות בפרשה הקודמת, כי תבוא (נוסף ל-98 קללות הכתובות בה יש 2 קללות נוספות: 'גם כל חלי' ו'כל מכה אשר לא כתובה בספר התורה הזה'. 'חלי' ו'מכה' הן 2 הקללות שמשלימות ל – 100 קללות).

והוסיף החיד"א בשם בעל ה'מנהיג', שמשה רבינו תיקן מאה ברכות. תקנה זו השתכחה וחידשה דוד המלך, כדי להציל את ישראל מהמגיפה.

והוסיף החיד"א שאפשר שמשה רבינו תיקן זאת מיד לאחר שאמר להם את הקללות שבפרשת כי תבוא, משום שרצה להפיג את פחדם. כפי שהביא רש"י שכששמעו בני ישראל את הקללות הוריקו פניהם), ונתן להם עצה להימלט מהקללות על ידי שיברכו מאה ברכות בכל יום ויינצלו.

ומבואר בדברי רבינו הרוקח שמאה ברכות אינן סגולה להינצל רק ממגיפה, אלא סגולה כללית להינצל מכל מאה קללות שבתורה. בפרט יש להיזהר בשבת קודש, שחסרות ברכות להשלים למספר מאה. ויש להשלים חשבון מאה ברכות ע"י אכילת מיני פירות ומגדים.

כדי לזכות לסגולת אמירת מאה ברכות, יש לומר את הברכות לאט ובכוונה ולא בהבלעה ובמרוצה. שהרי תכלית אמירת 100 ברכות להביא ליראת שמים כפי שדרשו חז"ל (מנחות מג ע"ב) על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלוקיך", "אל תקרי 'מה' אלא 'מאה', מכאן שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום" הרי שתכלית אמירת 100 ברכות להביא את האדם ליראת שמים.