כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם (ו, כג)
אנשים רבים צבאו על דלתו של הרב שטיינמן, להיכנס ולקבל ברכות להצלה או לישועה.
יום אחד פנה הרב לאחד מבאי ביתו ואמר: תמוה לי מאד לראות כל כך הרבה אנשים, המלאים בסבל וצרות וזקוקים לישועה, הרצים בכל עת לחפש ולבקש ברכות, ולעיתים רבות אף נודדים למרחקים בשביל כך. כל זאת למרות שאין הם בטוחים שבברכת אותו אדם תבוא להם הישועה.
הרב המשיך דבריו ואמר: בעוד שסמוך לביתו של כל יהודי יש ברכה גדולה, שבורא עולם בכבודו ובעצמו הבטיח בהבטחה גמורה. יש בה כח והיא פועלת שפע של ברכה בכל העניינים לעזור ליהודי ולהושיעו.
היודעים מהי הברכה המיוחדת?
המשיך הרב שטיינמן ואמר: הברכה הגדולה הזו היא 'ברכת כהנים', בה מברך הקב"ה בעצמו את עם ישראל על ידי הכהנים, כפי שכתוב: "ושמו (הכהנים) את שמי על בני ישראל, ואני (הקב"ה) אברכם" (את עם ישראל).
הרב סיים בתמיהה: היכן מצינו במשך השנה עוד תפילה שהבורא בעצמו מברך את היהודי? אם כך, מדוע אנשים אינם משתדלים לרדוף ולהשתדל כדי לזכות 'בברכת כהנים'.