משמעותה של ההשבתה בשנת השמיטה
כה, ז וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל
משל לשני שותפים שחילקו ביניהם את תפקידי בית המסחר שלהם: האחד אחראי לייבא סחורה, לארוז אותה ולסדר את בית המסחר, ורעהו מביא לקוחות, משכנע אותם לרכוש ומנהל מו"מ. שניהם התנצחו קבוע מי תורם יותר להצלחת המסחר. ואיזה תפקיד מבין השניים לא יוכל למלא אחד מן השותפים אם רעהו ייעדר לפתע. (משל זה מובא ב'שער בת רבים').
הנמשל, כביכול אומר הקב"ה לעם ישראל: אל תחשבו שיש בינינו שותפות שווה, שאתם עושים השתדלות, חורשים וזורעים, ואני מוריד טל ומטר, וגורם לתבואה לצמוח ואח"כ אתם קוצרים אותה ומתפרנסים.
לכן מדי שמיטה בשנה השביעית תשביתו את עבודת האדמה, או אז תראו שבתבואה שתגדל מאליה בשביעית, תהיה ברכה כה רבה, עד שאפילו "לחיה אשר בארצך", האוכלת כל הזמן קש ותבן, "תהיה כל תבואתה לאכול". ותבינו שאני הוא העושה ויוצר הכל, והשתדלותכם היא למען הלבשת הנס בטבע גרידא.
