מה היה הנס ב'רגלך לא בצקה'?
שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה (ח, ד)
מה היה הנס המיוחד ב'וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה'?
אונקלוס: שלא התקלקלו המנעלים שלרגליהם
רש"י: "לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות".
תרגום יונתן: על ידי ש'שמלתך לא בלתה מעל רגלך', היה נס שהם לא היו צריכים ללכת יחפים.
אבן עזרא: משמע שהיו שני ניסים, א. הנעליים לא בלו. ב. 'רגלך לא בצקה', דרכו של מי שהולך הרבה, אפילו עם נעליים רגלו מתנפחת. לבני ישראל אירע נס, שלמרות שהלכו הרבה רגליהם לא התנפחו.
פירוש ר' עובדיה מברטנורא: (עמר נקא) 'וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה', כדרכם של ההולכים יחפים. מדוע? משום שלא הלכתם יחפים מעולם, מדוע לא הלכתם יחפים? משום שנעלך 'לא בלתה', ולא חסרו לכם מנעלים, וזה היה עיקר הנס.
רש"ר הירש: רגליך לא התנפחו מהמסע במדבר.
