מדוע עשו זלזל בבכורה ומכר אותה
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה (כה, לב)
מדוע עשו הסכים למכור את הבכורה, והראה זלזול, שאינו צריך אותה?
- מדרש רבה (סג, יג): "ריש לקיש אמר: התחיל מחרף ומגדף. 'למה לי' אין כתיב כאן, אלא 'וְלָמָּה זֶּה לִי', מלמד שכפר ב'זה אלי'".
- מדרש אגדה: "אני מקריב ואטרח עבודתו של אלוקים ואני מת כאשר בני אדם שאינן מקריבין. אם כן, למה אני טורח בעבודתי, לכך קיבל על עצמו למכור בכורתו ליעקב".
- פסיקתא זוטרתא: "אמר בלבו: אין עולם אחר… שכפר ולא היה חושש אלא בדבר שלפניו, אבל בדבר עתיד לא היה מאמין".
- רש"י: עשו הבין שהבכורים לא יעבדו לנצח, שכן לאחר חטא העגל נפסלו והוחלפו בעבודת הלויים, ומשכך אינו מעוניין בבכורה.
- רשב"ם: עשו עסק בציד חיות טורפות ביערות, דבר הכרוך בסיכון רב. משכך, חשב עשו לעצמו, שאין לו טעם להמתין עד מות אביו ולהנות רק אז מהבכורה, שכן קיים סיכוי גדול שימות לפניו.
- רבינו בחיי: עשו ידע שהיתרון של הבכורה באותה תקופה לא היתה בקבלת כפל בנכסי אביו, אלא רק בשררה וכבוד, שהבכור ממלא מקום האב, ונוהג שררה על אחיו, שאמורים לכבדו כאביהם. ומשחשב עשו שיש סיכוי גבוה שימות בחיי אביו, ולא תהיה לו תועלת מהבכורה, ביזה את הבכורה ולא מצא בה כל ענין.
- מלבי"ם: עשו לא האמין בעולם הבא, והואיל ומהבכורה אין הנאה בעולם הזה, אלא רק בעולם הבא, לא ראה בה עשו כל טעם ועל כן אמר 'וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה', מדוע אני צריך אותה, הרי אין לי ממנה כל הנאה בעולם הזה ובעולם הבא ממילא איני מאמין.
