כפל הלשון 'וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם'
טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה (יט, ד)
מדוע כפלה התורה את לשונה, 'וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם'?
- פסיקתא זוטרתא (סימן ד): "אין אחד מהם מעכב", התורה רצתה להשמיענו שלא היה אפילו אחד מאנשי העיר שמנע את המעשה הנפשע.
- מדרש שכל טוב (סימן ד): "לא תאמר גרים גרורים, אלא 'אַנְשֵׁי סְדֹם', גדולי העיר נסבו על הבית תחילה, ואחר כך 'מִנַּעַר וְעַד זָקֵן' ו'כָּל הָעָם מִקָּצֶה', ואין אחד מעכב על חברו". לא רק האנשים הפשוטים התקהלו, אלא דוקא חשובי הקהל פתחו בהתקהלות וסחפו איתם את שאר תושבי העיר, מנער ועד זקן.
- רש"י: המילים 'וְאַנְשֵׁי הָעִיר' מלמדות שטרם שכבו המלאכים לישון, שאלו את לוט על טיב 'אַנְשֵׁי הָעִיר', שהיו רעים. תוך כדי שהם מדברים ולוט סקר בפניהם, התרחש האירוע, 'אַנְשֵׁי סְדֹם' 'נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת'.
- רד"ק: במעשיהם החמורים, הראו 'אַנְשֵׁי הָעִיר', שמתנהגים בצורה כה בזויה ושלילית המתאימה ל'אַנְשֵׁי סְדֹם', עליהם נאמר 'וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים'.
- רבינו בחיי: אנשי סדום היו אנשי דור הפלגה שבנו את המגדל, והתכוונו למרוד בהקב"ה, וזו הפעם השניה שהם מתקוממים כנגדו. המילים 'וְאַנְשֵׁי הָעִיר' הם ביאור ותיאור של 'אַנְשֵׁי סְדֹם'.
- מלבי"ם: במילים 'וְאַנְשֵׁי הָעִיר' מתארת התורה את שאירע, ומוסיפה את המילים 'אַנְשֵׁי סְדֹם' להשמיענו שהמניע שלהם להתקהל סביב הבית היה מפני שהם 'אַנְשֵׁי סְדֹם', באו למחות על שעברו על חוקי סדום.
