כוונת התורה במילים 'וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים'
וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם עַד תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר (יד, לג)
האם הקב"ה רצה במילים 'וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים' שיהיו רועים?
רשב"ם: לא ממש רועים, אלא דימוי שיטלטלו במדבר, כמו מרעה צאן.
חזקוני: "רועים ממש, כצאן זו פעמים כאן ופעמים כאן, כן יעשו בניכם ינועו הנה והנה".
אלשיך: "ובניכם שגם הם קצת מחומר שלכם, על בחינה זו ישאו עמכם ממשאכם. וזה שתי בחינות. אחת, שיהיו רועים אתכם כרועה עדרו. כי אינכם ראוים לאכול לחם שמים, כי אם בזכותם ותאכלוה. וזהו 'יהיו רועים', כי יאכילו אתכם את המן, כרועה שמאכיל את הבהמה מוצא דשא מאת ה'. וגם מסייעים אותם למרק עונם".
רש"ר הירש: "הכתוב נוקט לשון 'רעייה' כדי לתאר את המסע הממושך במדבר, שגם הבנים עתידים להשתתף בו. וכך הוא רומז לנו שמסע זה יביא להם קיום והצלחה".
מלבי"ם: "ר"ל שהם ירעו אתכם, כי אחר שאתם ראוים למות, א"א שירד המן בזכותכם כי אין השם עושה פלא למתים, כמ"ש 'הלמתים תעשה פלא', רק בניכם יהיו רועים אתכם כי בזכותם ירד המן, ונשאו את זנותיכם שבזה יסבלו גם הם עונש גדול, עד תם ארבעים שנה, ובזה יקל העונש מעל בניכם ויזכו לכנס לארץ".
