הדלקת הנרות – מצוה תמידית
ח, ב בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת
למה נסמכה פרשת מנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה, אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות.
במה גדולה הדלקת הנרות מקרבנות הנשיאים?
במדרש רבה נאמר על כך: "הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים היו נוהגין, אבל הנרות לעולם קיימין".
אך עדיין צריך להבין, והלא בזמן שבית-המקדש אינו קיים ואין הקרבנות נוהגים, גם המנורה אינה קיימת?
מבאר הרמב"ן, כאן הבטיח לו הקב"ה לאהרן הכהן, שעל ידי בניו החשמונאים יתרחשו ניסים ונפלאות בחנוכה שניה, כשידליקו את המנורה שמונה ימים בפך שמן של יום אחד, ותישאר לדורות מצווה של הדלקת נרות, נרות החנוכה, שנוהגים אפילו בזמן שבית-המקדש אינו קיים.
כלפי הנרות הללו נתכוון המדרש באמרו: "אבל הנרות לעולם קיימין".
