דבר תורה לפרשת חיי שרה – שיעור במידותיו של אברהם אבינו

בפתח פרשתנו מאריכה התורה בתיאור פרטי קניית מערת המכפלה, ללמדנו על מידותיו הנעלות של אברהם אבינו, ובראשן החסד והענווה. בשעה קשה זו, כשמתו מוטל לפניו והוא שרוי באבל, כובש אברהם את יגונו. במקום לשקוע בצער, להתכנס בעצמו או לבוא בתביעות לתושבי המקום, הוא ניגש אל בני חת בענווה מופלאה. הוא עומד ומדבר בהכנעה, משתחווה בדרך ארץ מופלגת, ונושא ונותן במתינות ובכבוד שאין כדוגמתם. גם כשעפרון הערים עליו ודרש ממון רב, שקל לו אברהם את מלוא הכסף בלב שלם וללא שום טרוניה.

היכולת לשלוט בתגובות [גם] ברגעי לחץ, אובדן או תסכול, ולא להשליך את המועקה הפנימית על בני הבית או הסביבה.

קומתו הרוחנית של האדם אינה נבחנת רק בעיתות שלווה ונחת, אלא דווקא בשעות דוחק וצער ביכולת להקפיד על נימוס, ענווה ומאור פנים לכל אדם.

התנהלותו של אברהם אבינו במשא ומתן על מערת המכפלה ממחישה שדרך ארץ ומידות טובות אינן הנהגות רק לשעות נחת, אלא בסיס לכל החיים, גם בשעות קשות, לא עלינו. גם כשמתו מוטל לפניו, בחר אברהם להאיר פנים, לפעול בענווה ולשמור על כבוד הבריות. בכך הוריש לדורות את הכלל הנצחי: שום כאב אישי אינו מצדיק פגיעה או קוצר רוח כלפי הזולת.

מעוניינים ברעיונות חינוכיים מפרשת השבוע?

רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?

לחצו על הקישור https://katzr.net/726ea6