וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ (יח, ז)
מספרים על אדם נכבד, שנחשד במעשה שאינו הגון. החשד הלך והכביד והחליטו להתייעץ עם האדמו"ר מגור – ה'פני מנחם', כיצד ראוי לנהוג עמו, כשמול עיניהם עומד המאמר המפורסם: 'כבדהו וחשדהו'.
האיר האדמו"ר את עיניהם והשיב: אברהם אבינו, עמוד החסד לימד אותנו אורחות חיים, כיצד יש לנהוג גם עם מי שנתון תחת עננת חשד. אורחיו נחשדו בעיניו כערביים, המשתחווים לאבק רגליהם. בשל חשד זה נקט זהירות ואמר: "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם". לעומת זאת, כשאירח אותם פתח את ידו ברוחב לב: לש עוגות סולת נקיה, רץ אל הבקר להכין בעבורם 3 לשונות בחרדל ועוד פעולות רבות.
מכאן לומדים הוראה ברורה, כיצד יש לנהוג: כשבאים לקיים 'חשדהו' – די במידה מועטה ובמשנה זהירות, אך כשניגשים ל'כבדהו' – יש לנהוג בעין יפה ובמידה מרובה.
מעוניינים ברעיונות חינוכיים מפרשת השבוע?
רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?
לחצו על הקישור https://katzr.net/726ea6