וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא (לא, כ)
מה החידוש בפסוק זה? הלוא מובן מאליו שיעקב לא יודיע ללבן על כוונתו לברוח?
ספורנו: משמעות המילה 'עַל' בפסוק היא 'מלבד', בדומה לביטוי 'עַל עוֹלַת הַתָּמִיד'. יעקב הפגין כלפי חוץ שאינו נוטר טינה ללבן. 'עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ', מלבד זאת שלא גילה לו על כוונתו לעזוב, הוא גם המשיך בשגרת עבודתו, כאילו בכוונתו להישאר עמו לעד.
הכתב והקבלה: טבעו של אדם לשקף את יחסו של חברו כלפיו. באופן טבעי, לבו של לבן היה אמור לנבא לו שיעקב זומם לברוח. אולם יעקב, בתבונתו ובפיקחותו הרבה, הקרין כלפי לבן שביעות רצון. 'עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ', התנהלותו של יעקב היתה כה טבעית, עד שלבן לא הרגיש וחשד שיעקב עומד לברוח.
רבי זלמן סורוצקין: הפועל 'ברח' במקרא מציין לעתים רק עזיבה חפוזה, ולא בהכרח מנוסה מפני סכנה, כפי שמצינו בדברי בלק לבלעם: 'וְעַתָּה בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ'. משמעות המילה 'כִּי בֹרֵחַ' היא 'מפני ש', ולכן הפסוק מבאר שיעקב לא הגיד ללבן, מפני שבעצם מיהר ללכת.
פסוק זה מגלה לנו מעט מהתנהלותו המורכבת של יעקב אבינו בבית לבן. אנו לומדים שמה שנראה כביכול כ"גניבת דעת" של יעקב, היה ביטוי לחכמתו ולזהירותו הרבה בהתמודדותו מול לבן הארמי, תוך כדי שמירה עליו ועל משפחתו בדרך לארץ המובטחת.
מעוניינים ברעיונות חינוכיים מפרשת השבוע?
רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?
לחצו על הקישור https://katzr.net/726ea6