גליון תורתך שאלתי נשא תשפ"ג

 

נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן (ד, כב)

מדוע גרשון (שהיה הבכור) נמנה לאחר קהת, שהוזכר בפרשה הקודמת?

בכור שור: משום שכאן מנה אותם בהתאם לחשיבות עבודתם. עיקר העבודה היתה של בני קהת, שנשאו את הארון, השלחן, המנורה והמזבחות.

לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד (ד, כג)

מה נכלל בעבודתם?

מלבי"ם: כולל את כל עבודות הלויים: השיר, השוער, השמירה והמשא.

זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי לַעֲבֹד וּלְמַשָּׂא (ד, כד) 

מה מלמדות המילים 'לַעֲבֹד וּלְמַשָּׂא'?

הכתב והקבלה: 'לַעֲבֹד' – בחנייתם, 'וּלְמַשָּׂא' – בעת המסע.

הנצי"ב מוולוז'ין: 'לַעֲבֹד' – עבודת התיקונים בעת ההקמה.

עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה… (ד, כז)

פסוק זה סותר את הפסוק הבא 'בְּיַד אִיתָמָר', שמשמע שאיתמר היה מופקד על כך. מה הביאור?

רש"י: פסוק יח מבאר מי מהבנים היה ממונה עליהם, 'ביד איתמר בן אהרן הכהן'.

רמב"ן: עבודת בני לוי תהיה על פי אהרן ושני בניו, הם ימנו את בני הגרשוני כאחראים על עבודתם, ויקבעו מי מבני גרשון יהיה גזבר ומי יהיה משורר או שוער וכן בשאר התפקידים. וגם כשייצאו למסע או יחנו, בני לוי לא יפרקו ולא יטענו עד שיצוו אותם אהרן ובניו. התורה ציינה שאלעזר היה אמרכל על כל שלשת הנשיאים, ואיתמר היה גזבר על גרשון ומררי.

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר (ו, ב)

מה ביאור המילה 'יַפְלִא'?

אבן עזרא: יפריש או יעשה דבר פלא, משום שרוב העולם לא נוהגים כך, אלא הולכים אחר תאותם.

חזקוני: "מתיבות שיש להם שני פנים בפירושם, לשון סתירה ולשון בנין, שהרי מצינו 'כי יפלא ממך דבר למשפט'".

אלשיך: שיפריש עצמו מענייני העולם הזה, וירצה להתבודד ולהתקדש. התעוררות זה מביאה אותו לנדור נדר נזיר, ולא מתוך כעס או מחמת בחינה אחרת.

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם  (ו, כד-כו)

כמה תובנות מברכת כהנים

פתח ברבים "אמור להם", אך הברכות נאמרו ביחיד 'יברכך… וישם לך'. משום שלא כל ברכה מתאימה לכל אחד. מה שלאחד מהווה ברכה, עשוי לשמש קללה לאחר. הברכה נאמרה לכל יחיד בהתאמה לצרכיו.

ברכת כהנים היא בבחינת "כה תברכו", שאף ישראל יתברכו במידותיו של אהרן, "אוהב שלום ורודף שלום", שאף הם יהיו רודפי שלום ואוהבים זה לזה.

לא נאמר בתורה "יברכו את בני ישראל", (בלשון ציווי), אלא "כה תברכו", מידתם של הכהנים חסד, הם רוצים לברך את עם ישראל ולא נזקקו לציווי על כך, הציווי הוא רק איך לברך.

הברכה היא: "יברכך ה'". בשר ודם אינו יודע עד כמה לברך. לכן מברכים בנוסח: "יברכך ה'", הקב"ה ודאי יודע מה טוב לכל אחד ואחד.

 

וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ… (ה, ז)

מדוע פותח בלשון רבים (והתוודו) ומסיים בלשון יחיד (והשיב)?

רבי זלמן סורוצקין: ההסבר לשאלה זו טמון בהנהגות של הרבה בני אדם. אנשים רבים מוכנים להתוודות על חטאיהם כשהם מתגלים בקלונם, ועל כן כתוב "והתוודו" בלשון רבים.

עם זאת, מעטים הם האנשים מבין המתוודים, שגם משיבים את הגזילה בפועל, ועל כך נאמר "והשיב", בלשון יחיד.

 

כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ (ו, ז)

מדוע עליו לגדל שיער?

רש"ר הירש: גידול שער ראשו מודיע, שהגביל את עצמו. בכך הוא מבטא את העובדה, שהוא הקדיש את עצמו "לאלוקיו", ואילו הרחקתו מן הטומאה תבטא, את מי הוא משיג כ"אלוקיו"… כך מצאנו, שגם הציץ הנתון על מצח כהן גדול קרוי "נזר הקדש" (שמות כט, ו).

כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם (ו, כג)

מדוע נסמכה פרשת נזירות לברכת כהנים?

כלי יקר: "סמך הברכות לנזירות כי היין קובע ברכה לעצמו אבל לא לאחרים, ואדרבא הביא יללה וקללה לעולם למאן דאמר עץ הדעת גפן היה (סנהדרין ע א) וכן גרם קללה לאדם וחוה, ולזרעו של נח, וללוט".

 

 

וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה' שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב (ז, ג)

מדוע העגלות נקראו עגלות צב?

בכור שור: הן היו עגלות גדולות וכבדות, שנעות לאט מפני כובדן, כמו הצב שאין דרכו לרוץ.

חזקוני: לשון 'צבא', כמו 'וכל צוביה ומצודתה' (ישעיה) שתרגם יונתן: 'וכל משרייתהון וחיליהון'. והיא מתיבות חסרות אלף, דוגמא 'מחטו לי'. עגלות אלו שימשו בצבא למלאכת המשכן.