גליון תורתך שאלתי מס' 182 לפרשת שמיני תשפ"ה

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל [ט, א]

מדוע משה קרא להם?

בכור שור: "לחנכם בכהונה ולהקריב קרבנם. ולזקני ישראל, שיהיו בחינוך גם הם [ו]יעמדו על קרבנם".

 

וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי ה' [ט, ב]

מדוע הקב"ה הורה לאהרון להביא פר חטאת?

בכור שור: "דרך כהן גדול להביא פר חטאת אף על המצות. וביום הכפורים, כמו שהוא גדול, מביא מין גדול, וכאן ציווה הקב"ה שיביא אהרון חטאת, כדי שיכנס זכאי לכהונה, וישראל חטאת שיהיו זכאין כשישלחו לעבוד במקומם בפני הקב"ה".

 

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת [ידו] יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים [ט, כב]

מדוע כתוב 'ידו', ללא י'? מדוע לא כתוב 'ידיו'?

הנצי"ב מוולוז'ין: "כתיב 'ידו' חסר י', וגם לשון אל העם אינו מדויק והיה צריך לכתוב 'על העם', אלא תחילה הרים אהרן ידו אחת, רמז להם כי הוא יברכם, למען יכונו דעתם לשמוע הברכה".

 

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם [ט, כג]

מדוע נכנסו לאוהל מועד?

רש"י: "למה נכנס משה עם אהרן? ללמדו על מעשה הקטרת… דבר אחר, כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, היה מצטער ואמר יודע אני שכעס הקב"ה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל. אמר לו למשה: משה אחי, כך עשית לי, שנכנסתי ונתביישתי. מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל".

חזקוני: "להתפלל, שיראה הכבוד ותרד אש מן השמים להראות שנתקבלה העבודה".

 

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת  הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם [ט, כד]

מדוע מתו שני בני אהרון?

ריב"א: "שדרשו אף על פי שיורד אש מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. כדכתוב 'ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח'. ולא שאלו את פי משה רבן כדכתוב אשר לא צוה אותם. והיה להם להמלך במשה כמו שמצינו במס' תענית שיאשיה נהרג על שהיה לו להמלך בירמיה כשהעביר פרעה נכה חרב בארצו ולא נמלך".

 

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה' [י, ב]

מדוע התחייבו עונש חמור כמיתה?

הנצי"ב מוולוז'ין: "חזר וכתב 'וימותו', משום 'לפני ה", לומר דאכילת האש שגרם להם מיתה, ופגע בהם מדת הדין תיכף ומיד, בשביל שהיו לפני ה' בפלטין של מלך מלכי המלכים הקב"ה. ואי היו עושים איזה עבירה שחייבים עליה מיתה בידי שמים בחוץ, לא היה נוגע בהם מידת הדין באותה שעה, אבל בפלטין של מלך, חמת מלך מלאכי מות".