גליון תורתך שאלתי מס' 171 לפרשת וארא תשפ"ה

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' (ו, ו)   

מה משמעות המילה 'לָכֵן'?

מדרש רבה (ו, ד): "אין 'לָכֵן' אלא לשון שבועה, שנאמר 'וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי', נשבע הקב"ה שיגאלם, שלא יירא משה שמא מדת הדין יעכב גאולתן".

אבן עזרא: כשם שאני עומד, כן יהיה דברי קיים, שאגאל אתכם בזרוע נטויה מן השמים אל הארץ.

אלשיך: 'לָכֵן', לאחר שאמרתי לך דברים אלו, 'אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל' אמור גם להם כל זאת.

וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ (ו, ט)   

'מִקֹּצֶר רוּחַ' של מי?

מדרש אגדה: "שאותו הדור מחוסרי אמנה היו, והיו אומרים כי קצרה יד ה' מהושיע, ונתחברו אל עובדי עבודה זרה".

רלב"ג: של משה רבינו. משה דיבר בעצמו, ולא באמצעות אהרן, ולא התבונן והכין מראש את הדברים שאמר לבני ישראל, שיתקבלו כראוי.  

וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם… (ו, יג)   

מדוע צירף הקב"ה גם את אהרן?

רש"י: לאחר שמשה אמר 'וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם', צירף לו הקב"ה את אהרן, שיהיה לו לפה ולמליץ.

חזקוני: א. לפייס את דעת משה. ב. ציווה אותם לדבר עם בני ישראל כל מה שנאמר מתחילה עד כה, ולאחר מכן שילכו אל פרעה וידברו אליו בשם הקב"ה.

 

אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל… (ו, יד)   

מדוע רק שלושת השבטים מתייחסים?

רש"י: המטרה היתה לייחס את שבט לוי, כדי לפרט את ייחוסם של משה ואהרן, והתחיל לייחס את תולדותם מראובן.

רבי אברהם בן הרמב"ם: התורה שומרת על ענין היחוס שמירה מרובה. בפרשה זו מפרטת את ייחוסם של משה ואהרן, ולא היה ראוי לפתוח בלוי ללא האחים שקדמו לו, ולכן התחיל בראובן.

אלשיך: ללמדנו שלא היו בהם אנשים שהיו ראויים להנהיג, בודאי לא לשליחות מיוחדת זו, אלא רק בשבט לוי.

וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן… (ו, יח)   

מדוע צאצאיו של חברון לא נמנו?

רשב"ם: משום ששמם לא נכתב בתורה, בניגוד לעמרם, יצהר ועוזיאל, שהוזכרו בניהם בתורה.

בכור שור: משום שמבניו לא היו ראשי האבות.

הדר זקנים: הכתוב מנה רק את הצאצאים שהוזכרו בתורה, והם לא הוזכרו בשום מקום בתורה. מטעם זה אינו מונה את בני משה, שגם לא הוזכרו.

וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ (ז, א)   

מה יהיה תפקידו של אהרן?

מדרש תנחומא (סימן י): "כשם שהדורש יושב ודורש והתורגמן משמיע לפניו כך אתה תדבר את כל אשר אצוך, ואהרן אחיך ידבר אל פרעה, ועל ידי שניכם יהיו נעשים כל הדברים".

מדרש שכל טוב: "אתה דומה על פרעה כאלוה, ואהרן כנביא אלהים".

אבן עזרא: משה יהיה כדמות מלאך, והנביא יהיה אהרן.

רש"ר הירש: משה יהיה נגיד ומצווה, אהרן יהיה המבצע והמתורגמן.

וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (ז, ג)   

מה חטאו של פרעה, הרי לאחר שהקשה הקב"ה את לבו נשללה ממנו הבחירה?

רש"י: בחמש מכות הראשונות לא נאמר 'ויחזק ה' את לב פרעה', אלא רק 'ויחזק לב פרעה'. הקב"ה הקשה את לבו רק בחמש המכות האחרונות.

רבי חיים פלטיאל: הקב"ה מתנהג עם בריותיו בהתאם לרצונות ונטיות ליבם. משיודע שאין כוונתם של הרשעים לשוב למוטב, הרי ש"עוזר" להם לממש כוונתם.

ספורנו: הקב"ה לא נטל ממנו את הבחירה, אלא חיזק את ליבו, שיוכל לעמוד בכל המכות שספג.

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה (ז, י)   

מדוע נכנס משה לפני אהרן?

מדרש רבה (ט, ה): "שהיה גדול ממנו בארץ מצרים, שנאמר 'גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד'. דבר אחר, לפי שעשה הקב"ה אלהים למשה על אהרן, שנאמר 'וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים', ודרך ארץ הרב נכנס תחילה".

אברבנאל: אהרן חשש להיכנס, ועל כן משה נכנס ראשון לחצר המלך ואהרן נכנס אחריו, ולכן כתוב 'וַיָּבֹא' בלשון יחיד.

וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים (ז, יא)   

מה ביאור המילה 'גַּם'?

מדרש שכל טוב: "'גַּם' לרבות אשת פרעה, מלמד שאשת פרעה התחילה לקרוא למכשפים ואחר כך קראם פרעה".

ריב"א: סדר המילים במשפט אינו מסודר. צריך לקרוא: 'ויקרא פרעה גם לחכמים'.

וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים (ז, כט)   

מדוע כתוב 'וּבְכָה' בתוספת ה'?

מדרש שכל טוב: "לפי שבכיה היתה לפרעה ולעמו שקירקורם של צפרדעים היתה קשה עליהם".

פסיקתא זוטרתא: "לפי שכל מכה ומכה היתה של חמש מכות".

הדר זקנים: להדגיש שהתחילו בו הצפרדעים. ביאור המילה 'וּבְכָה' כמו 'כה' ובעבדיך ובעמך יעלו הצפרדעים.

וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ (ח, יד)    

מדוע לא יכלו?

רש"י: משום שהשד אינו שולט על בריה שפחותה מכשעורה.

רמב"ן: היה זה נס מהקב"ה, שלא יכלו החרטומים להוציא את הכינים, שסיכל את עצתם ברצונו, שהכל שלו והכל בידו.

חזקוני: על אף שבמכות דם וצפרדע הצליחו לעשות כמעשה משה ואהרן, אך לא ביטלו את המכה, במכה זו לא נתן בהם הקב"ה כח לא לעשות ולא לבטל, כדי שלא יהיו מוחזקים בדבר.

 

 

וְלֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין (ט, יא)    

מדוע הם לא יכלו לעמוד לפניו?

רמב"ן: החרטומים הסתגרו בבתיהם מבושה, לאחר שהתמלאו בשחין, ועל כן לא נראו לפני משה.

בכור שור: משום שהשחין מכה בברכים ובשוקיים, כפי שכתוב 'יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין מִצְרַיִם'.

רבי חיים פלטיאל: משה היה חשוב בעיניהם ובעיני פרעה ועבדיו, כפי שכתוב 'גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד'. במכה זו הם לא יכלו לעמוד מפניו בגלל השחין, כשישבו הם לא יכלו לעמוד מפניו ולכבדו.

וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן (ט, כז)     

מדוע כתוב במכה זו ששלח לקרוא להם?

פסיקתא זוטרתא: "שהיה מתיירא ללכת אליו מפני הברד".

אבן עזרא: משום שמאד חשש שימות בדבר, כפי שמשה אמר לו. מרוב פחד שלח לקרוא למשה.

הנצי"ב מוולוז'ין: משום שמשה ואהרן היו רחוקים מארמונו של פרעה, בעקבות מכת הברד.